האם ניתן להפסיק טיפול בוורפרין בקשישים לאחר אירוע טראומתי ? (Circulation)

ע”פ מחקר המתפרסם כעת ב-‘Circulation הפסקת טיפול בוורפרין (קומדין) בקשישים לאחר אירוע טראומתי משמעותי לא הייתה קשורה בסיכון מוגבר לאירוע תרומבוליטי, אך היה קשר לעלייה בסיכון לפקקת ורידים.

מימצאים אלה עולים מתוך מחקר רטרוספקטיבי, מבוסס אוכלוסיה אשר עשה שימוש בנתונים של אוכלוסיה מבוגרת מעל גיל 65, מתוך מאגר המידע של מחוז אונטריו בקנדה. נכללו במאגר המידע 8,450 איש לתקופה שבין 1992 ל-2001.

המשתתפים שרדו אירוע משמעותי של טראומה וקיבלו וורפרין לפני האירוע, והמשיכו להיות במעקב אחריו למשך 3.3 שנים. להלן המימצאים העיקריים:


  • לאחר 6 חודשים מאז האירוע הטראומתי, 22% המשיכו לקבל טיפול בוורפרין לעומת 78% שהפסיקו טיפול זה.

  • הפסקת הטיפול בוורפרין לא הייתה קשורה לסיכון מוגבר לשבץ או אוטם שריר הלב  – יחס סיכון של 0.99 ו-0.94 בהתאמה, ביחס לאלו שהמשיכו ליטול וורפרין.

  • הפסקת נטילת הוורפרין הייתה קשורה לירידה בסיכון לדימומים ושטפי דם גדולים עם יחס סיכון של 0.69 .

  • הפסקת הוורפרין הייתה קשורה בסיכון יחסי גבוה יותר לפקקת ורידים – יחס סיכון של 2.36

  • התאמה של משתנים דמוגרפיים, רמות סיכון וגורמי תחלואה נוספים, לא הביאה לשינוי משמעותי בתוצאות.

    Circulation 2005, doi:10.1161/01.CIR.0000163548.38396.E7

הערת המערכת: כדאי לזכור שמדובר במחקר רטרוספקטיבי ולכן להתייחס בזהירות למימצאים המעידים לכאורה על כך שניתן להפסיק טיפול בוורפרין לאחר אירוע טראומתי ללא העלאת הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים ואירועי שבץ משמעותיים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן