35% מהאוכלוסיה חוששים מהתקף לב לאור מקרי התמותה של צעירים בריאים ומפורסמים (מכון שילוב)

מותם הפתאומי מבעיות לב של צעירים ובריאים בהם עוזי חיטמן, אורי אדלמן, דודו גבע ודודו דותן, וכן ניתוחי הלב שעבר ביל קלינטון, גורמים לתחושות פחד אישיות בקרב 35% מהאוכלוסייה. כך עולה מסקר שערכה אסותא מרכזים רפואיים באמצעות מכון שילוב. הסקר נערך בקרב מדגם ארצי מייצג של 505 נחקרים, בני 18 ומעלה. הסקר נערך לרגל השקת בדיקת CardioScan בבי”ח אסותא תל אביב, שבאמצעותה ניתן לבצע הדמייה תלת-מימדית של כלי הדם  בלב.

ממצאים נוספים העולים מן הסקר:

·      הפחד עולה ומגיע לכדי 45% מהאוכלוסייה בגילאי 40 ומעלה, שהשיבו כי הידיעות על מותם של אותם מפורסמים גרמו להם לתחושות פחד.

·      בקרב קבוצת גילאי 40 ומעלה, נשים התגלו כחוששות יותר בהשוואה לגברים (54% לעומת 35% בהתאמה).

·       24% מהאוכלוסייה מוכנים להשקיע מעל 10,000 שקל על מנת לנבא את הסיכון שלהם להתקף לב פתאומי. מקרב בני 40 ומעלה, 18% מוכנים להשקיע מעל 10,000 שקל.

·12% מהאוכלוסייה מוכנים להשקיע סכום הנע בין 1,000-5,000 שקל, ואחוז זהה מוכן         להשקיע אותו סכום מקרב בני 40 ומעלה.

·  הממצא המעניין הוא שהאחוז הגבוה ביותר של אלו שמוכנים להשקיע 10,000 שקל ויותר  הוא דווקא בקרב הצעירים בגילאי 18-22. אחריהם נמצאים בני ה- 30-39: 31% מהם  מוכנים להשקיע מעל 10,000 שקל לאותה מטרה. האחוז מצטמצם כאשר מתייחסים לבני 60+: 10% מהם יוציאו 10,000 שקל לזיהוי מוקדם של התקף לב.

·   אחוז גבוה יותר של הגברים בגילאי 40 ומעלה מוכן לשלם יותר עבור הזיהוי המוקדם, לעומת נשים בגיל זה (23% לעומת 14%, בהתאמה).

כאמור הסקר נערך לרגל השקת  בדיקת ה-cardiac CT באסותא ונועד לבחון את עניין וביקוש הקהל הרחב לביצוע בדיקה זו.

בהודעת אסותא מציינים כי “הבדיקה מומלצת לקבוצה גדולה מאוד של אנשים הנמצאים בקבוצות סיכון: גברים מעל גיל 40 ונשים מעל גיל 50 המעשנים, בעלי היסטוריה משפחתית של מחלת לב איסכמית, הסובלים מיתר לחץ דם ועודף שומנים בדם, בעלי עודף משקל ושאינם עוסקים בפעילות גופנית. לחץ נפשי מהווה גם הוא את אחד מגורמי הסיכון, וכן קיום מחלת סוכרת. מעבר לכך, הבדיקה חיונית ביותר לחולי לב הסובלים מכאבים בחזה שמקורם אינו ברור, לחולים לאחר ניתוח מעקפים הסובלים מכאבים בחזה, לחולים הסובלים מפרפור פרוזדורים המועמדים לטיפול צינתורי בפרפור, לחולים שאובחן אצלם מצב כרוני של חסימה מלאה באחד העורקים הכליליים, וכן לאנשים הזקוקים לצינתור אך חוששים” .

הערת המערכת:

עסקנו בנושא בהרחבה לאחרונה, הן באמצעות כתבת תחקיר שבה ראיינו את ד”ר אלי קונן ופרופ’ חיים לוטן אשר הביעו הסתייגויות רבות להפיכת ה-cardiac CT לבדיקת סקר , וכן במסגרת הסמינר שארגנה MAR לאחרונה .

נראה איפוא שלמרות הפוטנציאל הגדול והיתרונות שיש בטכנולוגיה זו קיים עדיין החשש מחשיפת אוכלוסיה רחבה לקרינה גבוהה יחסית, ולכן נראה שיש להמתין להנחיות ואינדיקציות ברורות שע”פ הבירור שעשינו נמצאות כעת בתהליך כתיבה של צוות משותף לקרדיולוגים ורדיולוגים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן