אספירין נמצא כבטוח יותר ולא פחות יעיל במניעת שבץ בהשוואה לוורפרין בחולים עם היצרות כלי דם במוח (NEJM)

לפי מחקר המתפרסם היום ב-NEJM אין ל- Warfarin (קומדין) יתרון על פני אספירין כטיפול למניעת שבץ במטופלים עם רקע של היצרות עורקים תוך גולגלתית. 

החוקרים החליטו להשוות את הטיפול המקובל כיום בחולים אלה, הוורפרין, עם האספירין לאור העובדה ששתי התרופות לא הושוו במחקר אקראי עד כה.

לצורך כך גייסו החוקרים מטופלים עם TIA (כלומר  transient ischemic attack ) או שבץ קודם שנגרם ע” היצרות של עורק תוך גולגלתי ראשי בשיעור של 50-99% שאומת באנגיוגרפיה. הנבדקים טופלו בקומדין במינונים שהביאו ל-INR של בין 2-3 , או באספירין במינון של 1300 מ”ג ליום, במשטר של מחקר כפול סמיות, ורב מרכזיות.

נקודת הקצה העיקרית הייתה אירוע של שבץ איסכמי, דימום תוך מוחי, או מוות מסיבה ווסקולרית שאיננה שבץ.

569 חולים עברו רנדומיזציה בין שני הטיפולים, אך הגיוס למחקר הופסק לאחר שהתעוררו דאגות לגבי הבטיחות של המטופלים שנטלו וורפרין. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 1.8 שנים, התופעות החריגות שדווחו בשתי הקבוצות, לרבות מוות, היו 4.3% בקבוצת האספירין, לעומת 9.7% בקבוצת הוורפרין, יחס סיכון של 0.46 שהיה מובהק סטטיסטי. שיעור הדימומים הקשים שנמצא בקבוצת האספירין היה 3.2% בהשוואה ל-8.3% בקבוצת הוורפרין, סיכון יחסי מובהק של 0.39 , ושיעור מקרי אוטם שריר הלב או מוות פתאומי היה 2.9% בקבוצת האספירין לעומת 7.3% בקבוצת הוורפרין – יחס סיכון מובהק של 0.4 .

נקודת הקצה במחקר הופיע ב-22.1% ממשתתפי קבוצת האספירין, לעומת 21.8% בקבוצת הוורפרין, הבדל בסיכון שלא היה משמעותי ואף לא מובהק סטטיסטי.

מסקנת החוקרים היא שהטיפול המקובל בוורפרין בקבוצת חולים זו היה כרוך באופן משמעותי ומובהק בשיעורים גבוהים יותר של תופעות לואי חמורות בהשוואה לטיפול באספירין, ללא שתהיה איזושהי יעילות גבוהה יותר במניעת אירועי שבץ.  לכן הם ממליצים שאספירין צריכה להיות תרופת הבחירה במטופלים עם רקע של הצרות כלי דם תוך גולגלתית.

NEJM, Volume 352:1305-1316

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן