מעריב מדווח היום על תוצאות ראשוניות, כנראה, מתוך דיוני ועדת סל הבריאות. נכון יותר אולי לאמר שהעיתון חושף היום את החלוקה לקטגוריות  של התכשירים/טכנולוגיות/שירותים  כפי שצוות משרד הבריאות ו/או ועדת הסל חילקו במסגרת תהליך הדיון והתעדוף.

ע”פ מעריב, מדובר ב-4 קבוצות אליהן קוטלגה כל בקשה להכללה בסל הבריאות:

מעריב מציין שזוהי אינה הרשימה הסופית וצפויים בה עוד שינויים עד לסיכום שאמור להתפרסם באמצע פברואר.

לכתבה במעריב

לרשימה המלאה של התרופות/טכנולוגיות בקבוצות 2-4 שלעיל

הערת המערכת:

השימוש בקטגוריות של “חיוני” , “עדיפות גבוהה ביותר”  וכד’ הוא בעייתי להערכתנו. יכולה להיות תרופה/טכנולוגיה “חיונית” (איך מגדירים ומודדים את החיוניות ?!…)  ביותר אך מאוד מאוד יקרה. האם היא צריכה להיות ברשימה המועדפת ומדורגת לפני טכנולוגיה/תרופה שנניח מדורגת רק “בעדיפות חשובה” אך כמעט ואינה דורשת עלויות ומשאבים כלכליים נוספים ממערכת הבריאות במידה ותוכלל בסל ?

תורת כלכלת הבריאות “המציאה” כבר לפני לא מעט שנים, עשור לפחות, אם לא יותר, את המונח “תוספת עלות להשגת שנת חיים אחת נוספת באיכות חיים מלאה”, ובאנגלית Cost per QUALY- Quality Adjusted Life Year .

משום מה, תהליך התיעדוף במסגרת ועדת הסל עדיין נמנע מלהשתמש במדד אובייקטיבי מקובל המאפשר סולם השוואה אחיד לכל התרופות והטכנולוגיות תוך התחשבות הן בעלות הנוספת הנדרשת לשימוש בתרופה/טכנולוגיה, והן באפקטיביות של הטכנולוגיה במונחי שיפור תוחלת ואיכות חיי המטופלים.