משרד הבריאות הבריטי מפרסם ”אזהרת בריאות ציבור” דחופה בהתייחס למטיילים החוזרים מהמקומות במזרח שנפגעו מהגל הצונמי, משה”ב בישראל מזהיר מפני נסיעה לאיזורים אלה

בעקבות אסון הגל הצונמי במזרח מפרסם משרד הבריאות הבריטי “אזהרת בריאות ציבור” דחופה הנוגעת לסכנת הדבקות ממחלות מדבקות מצד מטיילים החוזרים לאנגליה.

בהודעה מסבירים רשויות הבריאות שחלק מהמטיילים החוזרים לאנגליה עשויים להגיע לטיפול בבתי חולים או מרפאות. המידע שמציג משרד הבריאות הבריטי נועד להתריע בפני אנשי הרפואה ולסייע בידם לזהות סימנים וסימפטומים של מחלות שהמטיילים החוזרים עלולים לשאת איתם.

המידע מבוסס על עדכונים שנמסרו ע”י הסוכנות להגנת בריאות הציבור לאנשי מקצועות הרפואה, אשר פירוט נוסף ניתן לראות בכתובת האינטרנט הבאה: www.hpa.org.uk/hpa/news/articles/issues/2004/041230_tsunami_infect.htm 

וגם ב-www.hpa.org.uk/hpa/news/articles/issues/2004/041230_trav_adv.htm

מחלות גסטרו-אינטנסיאליות הינן הנפוצות ביותר בקרב מטיילים בתנאים נורמליים. מחלות אלה צפויות להופיע בשכיחות מוגברת במקומות שבהם הייתה פגיעה של הגל הצונמי. (למידע על איזורים אלה ניתן לעיין בכתובת הבאה: www.who.int/hac/crises/international/asia_tsunami/tsunami_sitrep2/en/

מטיילים עם סימפטומים גסטרואינטנסיאלים נדרשים לשמירת הגיינה כדי להפחית את הסיכון להדבקת המחלה לסביבתם הקרובה. יש צורך לאיבחון מיקרוביולוגי של כל מקרה.

הזיהומים הנפוצים ביותר אחרי שיטפון הם אלו אשר מועברים דרך מגע ישיר עם מיים מזוהמים כמו לפטוספירוזיס, פצעים וזיהומים עוריים, דלקות עיניים, אוזניים ואף, ודלקות גרון. 

מחלות כמו מלריה וקדחת דנגה עלולות להופיע גם בשכיחות מוגברת בתנאים סביבתיים קשים. כל קדחת או סוג של שפעת במטיילים חוזרים מאיזורים שהוכו ע”י הצונמי, בעיקר מלריה/קדחת דנגה צריכים להחקר. רופאים ראשוניים צריכים לקבל מידע וייעוץ מהמומחים למחלות זיהומיות בעת הצורך.

פרטים נוספים לגבי סוגי זיהומים שקורבנות הצונמי עלולים לפתח ניתן לקבל גם מה-WHO . http://www.who.int/hac/techguidance/ems/en/FloodingandCommunicableDiseasesfactsheet.pdf)

קלינאים מתבקשים לתעד את האיזורים בהם ביקרו מטיילים חוזרים וכל מידע מיקרוביולוגי או זיהוי מחלה אשר עשויים לסייע במחקר לגבי מחלות זיהומיות המיובאות מחוץ לארץ.

נוהלי בקרת זיהומים סטנדרטיים צריכים להתבצע לגבי מטופלים עם חשד למחלה זיהומית לרבות דיווח ליחידה להגנת בריאות הציבור.  

לדיווח ב-druginfo

בארץ משרד הבריאות הסתפק עד כה באזהרה מפני נסיעה לאיזורים מוכי אסון. בהודעתו מציין המשרד את המקומות: אינדונזיה, סרי-לנקה, האיים המלדיביים, מלזיה, בנגלדש והאיזורים שנפגעו בתאילנד והודו. מקומות אלו נמצאים בסכנה של זיהומים והדבקה במחלות זיהומיות.

להודעת משה”ב

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן