סלקוקסיב נמצא במחקר אחד כמעלה את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים, בשלב זה בניגוד למחקר חדש אחר ומחקרים קודמים (פייזר העולמית)

חברת פייזר הודיעה היום על כך שהגיע לידיה אתמול בלילה מידע חדש הנוגע לסיכון הקרדיווסולרי של תכשירה מקבוצת ה-COX-2, הסלברה (celecoxib ) , בהתבסס על תוצאות שני מחקרים ארוכי טווח בתחום הסרטן.

מהדיווח שנמסר לפייזר ע”י ועדת הבטיחות עולה כי באחד המחקרים (מחקר ה-APC ) נמצאה עלייה בסיכון הקרדיווסקולרי בהשוואה לפלציבו בשימוש בסלקוקסיב, ואילו במחקר השני, ה-PreSAP , לא נמצאה עלייה בסיכון המשתמשים בסלקוקסיב בהשוואה לפלציבו.

תוצאות מחקרים קלינים אלו הנן חדשות. התוצאות שהתקבלו ב-APC היו בלתי צפויות ולא עקביות עם המידע שעלה מהמחקר השני. פייזר החליטה לנקוט באמצעים מתאימים לחקר והבנה מלאים של הנתונים, ולהעבירם במהירות לרשויות הפיקוח, רופאים וציבור המטופלים בכל העולם. כך הודיע יו”ר פייזר הנק מקינל.

במחקר ה-APC ניתנו מינונים יומיים של סלקוקסיב של 400-800 מ”ג. פייזר מציינת שלמרבית האינדיקציות המאושרות לרבות דלקת שגרונית,  המינון היומי של סלקוקסיב  הוא 200-400 מ”ג בלבד. רק באינדיקציה נדירה של adenomatous polyposis הסלקוקסיב מאושר במינון יומי של 800 מ”ג. במחקר השני, מחקר ה-PreSAP המינון היומי היה 400 מ”ג ליום.

פייזר מציינת ומדגישה שנתוני ה-APC הינם בסתירה  גם לנתוני ה-PreSAP וגם לנתוני מחקרים רבים קודמים, שבהם במצבי דלקות שגרוניות שונות – לא נמצאה עדות לסיכון הכרוך בסלקוקסיב, גם כאשר ניתנו מינונים מעבר למקובל ולמומלץ.

פייזר קוראת לרופאים ולמטופלים לשקול את מכלול הסיכונים והיתרונות של הסלקוקסיב כדי להחליט על המשך הטיפול, ולקחת בחשבון גם את המידע החדש הנמסר כאן. פייזר מדגישה גם כי יש לקחת בחשבון את הסיכון לדימומים וסיבוכים גסטרואינטנסיאלים השכיחים יותר בתרופות מקבוצת ה-NSAIDs .

במחקר ה-APC המשתתפים שנטלו 400 מ”ג ו-800 מ”ג סלקוקסיב ביום היו בסיכון של פי 2.5 לחוות אירועים קרדיווסקולרים גדולים לרבות תמותה, בהשוואה לקבוצת הפלציבו. לאור נתונים אלה החליט ה-NCI , הגוף שמימן ותמך במחקר, להשעות את המשך הטיפול בסלקוקסיב במינונים אלה במחקר.

נתוני המחקר השני, ה-PreSAP , אשר מומן ע”י פייזר הגיעו גם אמש לפייזר , והופצו מייד ל-FDA . במחקר זה כאמור, לא נמצאה כל עלייה בסיכון הקרדיווסקולרי במטופלים שנטלו את הסלקוקסיב.

בשני המחקרים שבהם עקבו אחר מטופלים למעלה מ-3600 מטופלים כמשך הזמן המתוכנן הוא של מעקב של למעלה מ-5 שנים. עד כה מעריכה פייזר שכ-2400 מטופלים כבר נמצאים במעקב אחר הסיכון הקרדיווסקולרי למשך שנתיים.

מחקרים נוספים במטופלים הנמצאים בסיכון גבוה לאלצהיימר נמצאים כעת בתחילת הדרך, כשהטיפול בסלקוקסיב מתוכנן שם לפי מינון יומי של 400 מ”ג. ועדת מחקר מיוחדת ובלתי תלוייה של מחקר זה החליטה שלא לעשות כל שינוי באופן המחקר ב-10 לדצמבר האחרון.

בידי פייזר אין עדיין את המידע והניתוח המלא של שני המחקרים האחרונים. פייזר, כפי שכבר נאמר מציינת שתמשיך לעבוד באופן צמוד עם הרשויות לצורך לימוד המימצאים.

לדיווח המלא המוצג באתר חברת פייזר העולמית

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן