גלאוקומה נאו-וסקולרית הינה סיבוך שכיח של ויטרקטומיה המבוצעת בגלל PDR. שכיחות התפתחות רובאוזיס לאחר ויטרקטומיה גבוהה יותר בעיניים אפקיות מאשר בעיניים עם עדשה. נראה חוסר הויטראוס יכול לאפשר דיפוסיה של פקטורים וזו-פרוליפרטיביים קדימה ויתכן שלנסקטומיה עוד יותר מפחיתה את ההפרעה למעבר קדימה. הציעו שפקטורים אנגיוגניים המופרשים מרשתית איסכמית הם הגורמים לנאו-וסקולריזציה של הרשתית והקשתית.

פקטור הגדילה של אנדותל כלי הדם –  vascular endothelial growth factor VEGF הינו פקטור אנגיוגני המקושר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית. ריכוז VEGF בזגוגית גבוה יותר בחולים עם PDR מאשר בחולים ללא סוכרת. רמתו גבוהה גם במי הלשכה הקדמית של חולים עם גלאוקומה נאו-וסקולרית.

הזרקה לזגוגית של VEGF יכולה לגרום באופן ניסיוני להתפתחות נאו-וסקולריזציה של הקשתית וגלאוקומה נאו-וסקולרית בפרימטים. על רקע נתונים אלה ניתן להניח שלרמת VEGF בחלל הזגוגית יכול להיות תפקיד  בהתפתחות להתפתחות נאו-וסקולריזציה של הקשתית וגלאוקומה נאו-וסקולרית לאחר ניתוח ויטרקטומיה.

רמת VEGF בחלל הזגוגית בעיניים לאחר ויטרקטומיה לא ידועה במידה מספקת. אי לכך, במחקר הנוכחי נבדקו ריכוזי VEGF בעיניים של חולי סוכרת שעברו ויטרקטומיה ונבדק הקשר בין ריכוזים אלה על התפתחות גלאוקומה נאו-וסקולרית לאחר הויטרקטומיה. (4)

המחקר בוצע ביפן במחלקות לאופתלמולוגיה ולרפואה מעבדתית של Gunma University School of Medicine, Gunma . נמדדו רמות ה- VEGF בזגוגית שהוצאה במהלך ויטרקומיה מ- 17 עיניים של 15 חולים עם PDR ולאחר מכן גם בנוזל שהוצע בעת ביצוע   fluidair exchange 5 עד 36 ימים לאחר הניתוח. ב- 6 מתוך 17 העיניים הללו התפתחה נאו-וסקולריזציה של הקשתית לאחר הויטרקטומיה. בנוסף נמדדו רמות VEGF בזגוגית שהוצאה במהלך ויטרקטומיה ב- 8 עיניים עם חור מקולרי. בכל החולים נבדק גם רמות VEGF בפלסמה.

נמצא שהרמה הממוצעת של VEGF בזגוגית של 17 העיניים עם PDR היה  1162.3 עם סטיית תקן של 173.2 פיקוגרם למיליליטר. בדגימות הנוזל שהוצא לאחר הניתוח מעיניים אלה הרמה הממוצעת של VEGF הייתה 1180.4 וסטיית תקן של 182.8 פיקוגרם למיליליטר. הרמה הממוצעת של VEGF בפלסמה של החולים עם PDR הייתה 116.1 וסטיית תקן של 10.2 פיקוגרם למיליליטר. הרמה הממוצעת של VEGF בפלסמה של החולים עם חור מקולרי הייתה 118.5 וסטיית תקן של 15.2 פיקוגרם למיליליטר. בחולים אלה הרמה הממוצעת של VEGF בזגוגית הייתה  96.9 עם סטיית תקן של 11.5 פיקוגרם למיליליטר ובדגימות הנוזל שהוצא לאחר הניתוח מהעיניים עם חור מקולרי הרמה הממוצעת של VEGF הייתה 73.9 וסטיית תקן של 12.3 פיקוגרם למיליליטר.

המסקנות ממחקר זה הן שרמות גבוהות של VEGF נשארות בחלל הזגוגית לאחר ביצוע ויטרקטומיה בגלל PDR. הרמה של VEGF בעיניים עם PDR הייתה פי 10 גבוהה יותר מאשר הרמה בפלסמה. ממצאים אלה תומכים בהנחה שהפרשה קבועה של VEGF לתוך חלל הזגוגית נמשכת גם לאחר ביצוע ויטרקטומיה בגלל PDR.