לחץ הדופק מושפע יותר מאפקט החלוק הלבן מאשר לחץ-הדם הסיסטולי (Am J Hypertens)

על-פי מחקר חדש השפעת “השפעת החלוק הלבן” על מדידות לחץ הדופק רבה יותר מהשפעתו על לחץ הדם הסיסטולי.

החוקרים כותבים כי הם הדגימו בעבר שלחץ הדופק האמבולטורי איננו תלוי באופן יחסי בירידת לחץ הדם (BP) במהלך השינה ולכן קשור בהשפעה נוירוגנית. מאידך, הם מוסיפים, השפעות “החלוק הלבן” על לחץ הדם נחשבות מעורבות באקטיבציה הנוירוגנית.

החוקרים חישבו את ההבדלים האחוזיים בלחץ הדם הסיסטולי ובלחץ הדופק בזמן ערות בקרב 688 נבדקים רצופים.

23% מהנבדקים סובלים מיתר לחץ-דם מבוקר, 45% מהם סובלים מיתר לחץ-דם שאיננו מבוקר, ב-8% מהם נמצאו ערכי לחץ-דם תקינים, וב-4% נמצא יתר לחץ דם מבודד במרפאה. בכל החוקרים נערך ניטור לאורך 24 שעות אחר לחץ-הדם האמבולטורי.

קשר משמעותי נמצא בין לחץ הדופק ובין ה-SBP (ערך r = 0.82 במדידות במרפאה, ערך p < 0.00001, וערך r = 0.71 בניטור בזמן ערות, ערך p < 0.00001). החוקרים מדווחים כי נצפתה השפעת “חלוק לבן” רבה יותר על לחץ הדופק (8.3%) מאשר על ה-SBP (כ-5.2%). תופעה זו נצפתה בכל תתי-הקבוצות פרט לקבוצת הנבדקים שבהם נמצאו ערכי לחץ-דם תקינים.

באופן ייחודי, כותבים החוקרים, עוצמת השפעת “החלוק הלבן” על לחץ הדופק היתה גדולה ביותר בהשוואה להשפעה על ה-SBP בנבדקים הסובלים מיתר לחץ-דם מטופל, מיתר לחץ-דם שאיננו מטופל, מלחץ דם מבודד במרפאה, בנבדקים צעירים הסובלים מיתר לחץ דם, בנבדקים מבוגרים יותר, ובנבדקים הסובלים מסוכרת.

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה עשויים להעשיר את הבנתנו אודות התפקיד הפרוגנוסטי של לחץ הדופק ואודות המנגנונים המובילים להופעת אפקט “החלוק הלבן”.

Am J Hypertens 2004;17:535-539

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן