הטיפול ברטינובלסטומה מורכב וכולל אנוקלאציה וטיפולים שמרניים ללא אנוקלאציה. הטיפול השמרני הנפוץ ביותר הוא כמורדוקציה chemoreduction. טיפול זה כולל כמותרפיה הניתנת לוריד במטרה להקטין את גודל השאת ולאחר מכן consolidation על ידי קריותרפיה או תרמותרפיה במטרה “להמית  לתמיד” את תאי הגידול. הכמורדוקציה יעילה במיוחד בגידולים ללא נוזל תת-רשתית וללא seeding של הגידול. הצלחה המוגדרת כהצלת העין מושגת ב- 85% מהמטופלים כעבור 5 שנים כאשר הגידול פחות מתקדם  (Reese-Ellsworth groups I to IV) וב- 47% מהמטופלים כאשר הגידול מתקדם יותר (Reese-Ellsworth group V). Reese ו- Ellsworth גיבשו את החלוקה של רטינובלסומה המכונה על שמם לפני כ- 40 שנה כשיטה לניבוי הסיכוי להציל את העין הנגועה ברטינובלסטומה לאחר טיפול ב- external beam radiotherapy. רוב הרופאים המטפלים כיום ברטינובלסטומה מתקשים בשימוש בחלוקה של Reese-Ellsworth במרפאות שלהם כיון שהיא מסובכת מאד על עשרת הקטגוריות שלה. בנוסף לכך, חלוקה זו הינה כנראה ארביטררית ולא מתאימה לשימוש כיום בעידן הטיפולים המודרניים ברטינובלסטומה. כיום גם משתמשים פחות בטיפול ב- external beam radiotherapy בגלל הסיבוכים של שיטה זו ובגלל היעילות של השיטות החדשות. הטיפול בשיטות החדשות מאפשר להציל עיניים אשר לפי החלוקה של Reese-Ellsworth היו צפויות לכשלון.

קרול שילדס וחבריה מה- Ocular Oncology Service, Wills Eye Hospital, Thomas Jefferson University, Philadelphia פיתחו גישה מעשית לחלוקת עיניים עם רטינובלסומה, המבוססת על נסיון קליני עשיר בטיפול ברטינובלסטומה. במחקרם,  הם השתמשו בשיטת החלוקה המוצעת באוכלוסיית חולים גדולה שטופלה ב- chemoreduction כדי לבחון את ערכה בניבוי הצלחת הטיפול. (5)

המחקר נערך במרכז רפואי אחד והיה קליני, פרוספרטיבי וללא רנדומיזציה. במחקר נכללו 158 עיניים של 103 חולים עם רטינובלסטומה שטופלו בששה מחזורים של כמורדוקציה שכללו vincristine sulfate, etoposide, and carboplatin. העיניים חולקו לפי החלוקה של Reese-Ellsworth וכן לפי החלוקה הקלינית המעשית שפותחה על ידי המחברים. החלוקה הקלינית המוצעת כוללת 5 קבוצות: קבוצה 1 רק גידול, קבוצה 2 גידול ונוזל תת-רשתית, קבוצה 3 גדול עם focal seeds, (תת-קבוצה 3a כוללת focal subretinal seeds ותת-קבוצה 3b כוללת seeds בזגוגית), קבוצה 4 גידול עם diffuse seeds (גם קבוצה זו כוללת שתי תת-קבוצות בהתאם למיקום תת-רשתית או בזגוגית) וקבוצה 5 הכוללת גם גלאוקומה נאו-וסקולרית או רטינובלסטומה אינווזיבית. המדד היה הצלחה טיפולית שהוגדרה כמניעת אנוקלאציה או טיפול ב- external beam radiotherapy.

כאשר נותחו ההצלחות הטיפוליות לא נמצאה התאמה בין חומרת הדרגות לפי החלוקה של Reese-Ellsworth לבין שיעורי ההצלחה הטיפולית. לעומת זאת כאשר העיניים חולקו לפי החלוקה הקלינית המעשית נמצא קשר ישר בין דרגת החומרה של הגידול לבין ההצלחה הטיפולית. שיעור ההצלחה היה 100% עבור קבוצה 1, 91% עבור קבוצה 2, 68% עבור קבוצה 3a, 54% עבור קבוצה 3b, 17% עבור קבוצה 4a ו- 11% עבור קבוצה 4b.

בעקבות תוצאות אלה ממליצים החוקרים לאמץ את החלוקה המעשית שהוצעה על ידם, המאפשרת על ידי שימוש במאפיינים קליניים בסיסיים לנבא את הצלחת הטיפול השמרני המודרני ברטינובלסטומה.