מחקר חדש מוצא כי ילדים הסובלים מ-toxoplasmosis מולד עלולים לחוות פגיעה ברשתית שתופיע מאוחר יותר ותחזור שנים רבות לאחר הלידה. אולם, הפרוגנוזה לעינית היא תקינה כאשר הזיהום מתגלה ומטופל בשלב מוקדם.  

החוקרים כותבים כי ההשלכה השכיחה ביותר של toxoplasmosis מולד היא retinochoroiditis, וכי איבחון מוקדם וטיפול מפחיתים את הסיכון לפגיעה בראיה.

החוקרים מדווחים על הערכה קלינית ובדיקת תפקוד ראייתי סופי שנערכו במחקר פרוספקטיבי ב-327 ילדים שנולדו עם toxoplasmosis. אחר הילדים נערך מעקב שארך עד ל-14 שנים והחוקרים בדקו נתונים עדכניים אודות זיהומים באמהות, סוג הטיפול שניתן ותיזמונו, הבדיקות שנעשו לפני הלידה, בילוד ובהמשך, ומצב העינית.

כל האמהות, פרט ל-52 מהן טופלו. 52 האמהות שלא טופלו אובחנו בזמן הלידה. 38% מהילדים קיבלו pyrimethamine ו-sulfadiazine בעוברות, ו-72% מהילודים קיבלו את התרופות לאחר הלידה. כל הילדים, פרט לשניים, קיבלו fansidar למשך ממוצע של 337 ימים.

משך המעקב הממוצע אחר הילדים היה 6 שנים. ב-79 ילדים (24%) נמצאה פגיעת retinochoroidal אחת לפחות בבדיקה האחרונה. החוקרים כותבים כי ב-23 מתוך 79 ילדים אלה (29%) התרחש לפחות ארוע חדש אחד מהבאים: רה-אקטיבציה של פגיעה קיימת (במקרה אחד), פגיעה במיקום שהיה בריא קודם לכן (ב-19 מקרים), או שתי התופעות (ב-3 מקרים).

ב-55 מהילדים הופיעו פגיעות בעין אחת. נתונים על חדות הראיה הסופית היו זמינים עבור 45 מהילדים. ב-31 מהם (69%) נמצאה ראיה תקינה. פגעים בשתי העיניים נצפו ב-24 ילדים. נתונים אודות חדות הראיה הסופית היו זמינים עבור 21 מהם, וב-11 מהם נמצאה ראיה תקינה.

החוקרים כותבים כי כיום מתוכננים מחקרים אודות גורמים פרוגנוסטיים לזיהוי תת-קבוצות המצויות בסיכון גבוה בקרב אוכלוסיה זו. הם מסכמים כי בינתיים, על הרופאים וההורים לדעת שלמרות האיבחון והטיפול המוקדמים ב-toxoplasmosis מולד, עלולות להתרחש הישנויות והופעות מאוחרות של פגעים בעינית, זמן רב לאחר הלידה. הם מציינים כי כיום לא ניתן לחזות את הופעתם, אך למרבה המזל הם אינם מובילים לפגיעה חמורה בראיה.

Pediatrics 2004;113:1567-1572.

לידיעה במדסקייפ