אוקולופלסטיקה – האטיולוגיה של היצרות חיצונית של הפונקטום

חסימה של הפונקטום שהינה סיבה שכיחה לאפיפורה סימפטומטית, יכולה להיות מולדת או נרכשת. חסימה חיצונית נרכשת של הפונקטום יכולה להיגרם מהשפעה טוקסית של תרופות טופיקליות או סיסטמיות, זיהומים שונים, עמדה לא תקינה של העפעפיים, צורות שונות של טראומה וגידולים. שינויים מזיקנה יכולים אף הם לגרום לחסימת הפונקטום. מחקרים מסוימים הראו קשר בין חסימה קנליקולרית, חסימה בין השק לקנליקולי או חסימה של ה- nasolacrimal duct לבין חסימה חיצונית נרכשת של הפונקטום.

מאחר ועד עתה לא פורסם כל מחקר פרוספקטיבי המעריך את המצבים התורמים והגורמים לחסימה חיצונית נרכשת של הפונקטום, נערך מחקר זה במטרה לבדוק מצבים אלה ואת שכיחות הקשר לחסימה במקומות אחרים במערכת ניקוז הדמעות. (1)

המחקר היה פרוספקטיבי ולא השוואתי. הוא בוצע על ידי חוקרים מטהרן באירן ומ- Norwich בבריטניה.

המחקר נכללו 78 עיניים של 52 חולים עם חסימה חיצונית נרכשת סימפטומטית של הפונקטום. חולים אלה היו במעקב מיוני 1999 ועד אוקטובר 2002. חומרת החסימה דורגה במהלך בדיקה קלינית. ממצאים נלווים שהתגלו במהלך הבדיקה הקלינית ובמהלך probing ושטיפה דיאגנוסטיים תועדו ונאספו. טווח הגילים היה בין 39 ל- 90 שנה והגיל הממוצע היה 69.4 שנים.

הסיבות לחסימה חיצונית נרכשת סימפטומטית של הפונקטום היו בלפריטיס כרונית ב- 35 עיניים שהיוו 45%, אטיולוגיה לא ברורה ב- 21 עיניים שהיוו 27%, אקטרופיון ב- 18 עיניים שהיוו 23% וכתוצאה מטיפול תרופתי בארבע עיניים שהיוו 5%. חסימה פונקטלית המלווה חסימה קנליקולרית או חסימה בקנליקולי המשותף נמצאה ב- 36 עיניים שהיוו 46%. היצרות נזו-לקרימלית נמצאה בחמש עיניים וחסימה נזו-לקרימלית נמצאה בשתי עיניים שהיוו יחד 8.5%. מספר החולים עם חסימת פונקטום המלווה בהיצרות של הקנליקולי או הקנליקולי המשותף גדל באופן משמעותי מבחינה סטטיסטית ככל שהגיל היה מתקדם יותר וככל שמשך הסימפטומים היה ארוך יותר. מספר החולים עם חסימת פונקטום המלווה בהיצרות או חסימה נזו-לקרימלית גדל באופן משמעותי באופן סטטיסטי ככל שהגיל היה מתקדם יותר ובקבוצה עם חסימת פונקטום מסיבה לא ידועה.

לסיכום, הסתבר שבלפריטיס כרונית הינה הסיבה השכיחה ביותר של חסימה חיצונית נרכשת סימפטומטית של הפונקטום, אולם, במספר משמעותי של חולים אין כל סיבה ברורה. יש לברר חסימה נוספת בדרכי ניקוז הדמעות לפני שמצעים טיפול ניתוחי עבור חסימה חיצונית נרכשת סימפטומטית של הפונקטום.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

דפוסי העבודה הנוכחיים בניקוי ראשי טונומטריה ועדשות אבחנתיות או לייזר

דפוסי העבודה הנוכחיים בניקוי ראשי טונומטריה ועדשות אבחנתיות או לייזר

מקור: J Cataract Refract Surg
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|30/07/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את שיטות הניקוי המקובלות בקרב רופאי עיניים בארה”ב עבור ראשי טונומטריה, עדשות אבחנתיות ועדשות לייזר, ולבחון את עמדותיהם לגבי הצורך בחיטוי ברמה גבוהה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן