טראומה – הטיפול בהיפמה טראומטית בקפרוגל

היפמה טראומטית – traumatic hyphema הינה סיבוך שכיח לאחר חבלה של העין. אחת המטרות העיקריות בטיפול במצב כזה הינה מניעת דימום חוזר אשר בדרך כלל גורם ליותר סיבוכים ותורם לפרוגנוזה גרועה יותר. הגישות הטיפוליות שנועדות להפחית את הסיכוי לדימום חוזר כוללות מנוחה במיטה, אשפוז, ציקלופלגיה טופיקלית, מתן סטרואידים וטיפול בחמרים אנטי-פיברינוליטיים כמו חומצה אמינוקפרואית aminocaproic acid ו- tranexamic acid. מאז 1976 פורסמו למעלה מ-22 מחקרים שהעריכו את הטיפול בהיפמה טראומטית. שלוש-עשרה מהם בדקו את הבטיחות והיעילות של השימוש בחומצה אמינוקפרואית למניעת דימום חוזר. רוב המחקרים האלה הגיעו למסקנה שמתן סיסטמי של חומצה אמינוקפרואית הינו יעיל לצורך הפחתת שיעור דימום משני. דווח שמתן חומצה אמינוקפרואית באופן סיסטמי הפחית את שיעור הדימום החוזר מ- 33% ל- 8% וההבדל היה משמעותי מבחינה סטטיסטית. למרות מידע זה ותוצאות דומות נוספות, רופאים רבים אינם משתמשים באופן שיגרתי בטיפול זה במקרה של היפמה. סיבה אחת לכך הינה העובדה שמתן סיסטמי של חומצה אמינוקפרואית עלול לגרום לתופעות לואי כמו סחרחורת, התעלפות, בחילה והקאה. אי לכך מסוכן לתת טיפול כזה לחולים שאינם מאושפזים. בנוסף, טיפול סיסטמי בחומצה אמינוקפרואית הינו יקר מאד.

לאחרונה פותח על ידי ISTA Pharmaceuticals מ- Irvin שבקליפורניה תכשיר חומצה אמינוקפרואית לשימוש טופיקלי בשם קפרוגל Caprogel. תכשיר זה מיועד לתת מענה יעיל לבעיית הדימום החוזר עם פחות סיבוכים סיסטמיים. יעילותו של תכשיר זה הוכחה בעבר במודל חיה. יעילותו הודגמה לאחרונה גם בניסוי באנשים (phase II study). כיום הקפרוגל הינו תרופה ניסיונית שעדיין לא אושרה על ידי ה- FDA לשימוש רפואי.

המחקר שתוצאותיו מדווחות במאמר הנוכחי הינו מחקר קליני phase III, מחקר רב-מרכזים, אקראי, כפול סמיות, עם ביקורת פלצבו, שמטרתו לבדוק את הבטיחות והיעילות של חומצה אמינוקפרואית במתן טופיקלי, למנוע דימום משני במקרים עם היפמה טראומטית. (3)

במחקר השתתפו 51 חולים שאובחנו כסובלים מהיפמה טראומטית. הם חולקו באופן אקראי בין קבוצה שטופלה במשך 5 ימים חומצה אמינוקפרואית במתן טופיקלי וקבוצה שטופלה בג’ל פלצבו. החולים נבדקו מדי יום במשך חמשת ימי הטיפול וכן כעבור 24 ו-48 שעות לאחר הטיפול. בדיקות כלליות ובדיקות מעבדה בוצעו לפני תחילת הטיפול וביום החמישי לטיפול. המדד העיקרי שנבדק היה שיעור הדימום החוזר. מדדים חשובים אחרים היו משך הזמן עד להעלמות ההיפמה, הלחץ התוך-עייני, משך הזמן עד לדימום החוזר וחדות הראיה. המדדים המתייחסים לבטיחות כללו תופעות לוואי לא רצויות, סימנים ויטאליים ותוצאות בדיקות המעבדה.

התברר שדימום חוזר התפתח ב- 8 מתוך 27 חולים מקבוצת הפלצבו, שהיוו 30%, ובשניים מתוך 24 חולים מקבוצת הטיפול שהיוו 8%. המדדים האחרים היו דומים בשתי הקבוצות למעט הממצא שבבדיקה האחרונה חדות הראיה השתפרה יותר בקבוצת הטיפול מאשר בקבוצת הפלצבו וההבדל היה משמעותי מבחינה סטטיסטית. תופעות הלוואי היו דומות בשתי הקבוצות.

המסקנה הייתה שטיפול טופיקלי בחומצה אמינוקפרואית הינו בטוח ועשוי להפחית דימום חוזר במקרים עם היפמה טראומטית.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

דפוסי העבודה הנוכחיים בניקוי ראשי טונומטריה ועדשות אבחנתיות או לייזר

דפוסי העבודה הנוכחיים בניקוי ראשי טונומטריה ועדשות אבחנתיות או לייזר

מקור: J Cataract Refract Surg
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|30/07/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את שיטות הניקוי המקובלות בקרב רופאי עיניים בארה”ב עבור ראשי טונומטריה, עדשות אבחנתיות ועדשות לייזר, ולבחון את עמדותיהם לגבי הצורך בחיטוי ברמה גבוהה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן