הטכניקות הניתוחיות המודרניות בניתוחי ירוד ורפרקציה הגדילו את יכולתו של מנתח העיניים לתכנן ולשלוט במידת האסטיגמטיזם שתישאר לאחר ניתוח. במהלך ניתוחי ירוד ניתן להמנע מאסטיגמטיזם לאחר הניתוח באמצעות limbal relaxing incisions, “on-axis surgery”, ו- toric intraocular lenses. באמצעות לייזר אקסיימר ניתן לתקן אסטיגמטיזם מיופי. למעשה, היכולת לתקן אסטיגמטיזם הקדימה את ההוכחה הקלינית שאסטיגמטיזם מפריע לאיכות הראיה ואיכות החיים. ההנחה הרווחת הינה שבדרך כלל רצוי להפחית למינימום או לבטל לחלוטין כל אסטיגמטיזם.
קיימים מעט מאד מחקרים המוכיחים את נכונותה של הנחה זו. בדיקה רטרוספקטיבית אחת הראתה שלחולים פסאודופקיים עם אסטיגמטיזם מיופי against-the-rule היתה ראיה לקרוב טובה יותר מאשר לאלה עם אסטיגמטיזם מיופי with-the-rule עם אקויולנט ספירי דומה. חשבו שאסטיגמטיזם מיופי מגביר את יכולת הראיה לקרוב של חולים עם פרסביופיה על ידי הנחת קו פוקלי אחד על הרשתית בעת הסתכלות לרחוק והקו הפוקלי השני יפול ליד הרשתית בעת הסתכלות לקרוב. במחקר אחר הראו שחולים פסאודופקיים עם אסטיגמטיזם מיופי פשוט עם אקויולנט ספירי של 0.79 דיופטר היו מסוגלים לראות טוב יותר מ- 20/50 מרחוק ומקרוב.
המטרה של מחקר Myopic Astigmatism and Presbyopia (MAP) study שבוצע ב- Ambulatory Care Center, Department of Ophthalmology, George Washington University, Washington, DC, USA היתה לקבוע האם אסטיגמטיזם מיופי נמוך משפר או פוגע בחדות הראיה, סטראופסיס או איכות החיים בחולים עם פרסביופיה. (4)
באמצעות עדשות מגע טוריות ביצעו הדמיה של שלוש הפרעות ברפרקציה כדי להשוות בין מיופיה ספירית קלה, אסטיגמטיזם מיופי קל with-the-rule ו- אסטיגמטיזם מיופי קל against-the-rule לגבי התיפקוד הראייתי המיטבי במרחקים שונים.
המחקר היה קליני ונערך באופן פרוספקטיבי, אקראי, כפול סמיות ועם crossover design כדי לקבל את התשובות המבוססות ביותר לשאלה שהוצגה.
במחקר השתתפו 15 אנשים עם פרסביופיה בגיל 45 עד 68. כולם עברו בדיקת עיניים מקיפה שכללה בין היתר manifest refraction, Early Treatment of Diabetic Retinopathy Study (ETDRS) logarithm of minimal angle of resolution (logMAR) visual acuity at distance, intermediate, and near, accommodative amplitudes, and stereo vision
כל משתתף, בסדר אקראי, חזר על הבדיקות כשהוא מרכיב 3 זוגות של עדשות מגע אשר לא הוא ולא הבודק ידעו את הכח שלהן. הכח של עדשות המגע שמר על אקויולנט ספירי של מיופיה של 0.5 דיופטר, כאשר הן יוצרות מצב ללא אסטיגמטיזם, one diopter of with-the-rule (WTR) astigmatism או one diopter of against-the-rule (ATR) astigmatism. המדידות של הרפרקציה הסופית בוצעו על ידי masked examiner. התוצאות נמדדו בסוף שבוע של שימוש בכל אחת מהעדשות. המדידות כללו חדות ראיה binocular (ETDRS) logMAR בשלושה מרחקים: רחוק 4 מטר, מרחק ביניים של מטר אחד ומקרוב 33 ס”מ. בנוסף נבדק גם near stereoacuity באמצעותquantitative Titmus Stereotest, ובוצעה הערכה של איכות החיים על ידי שאלון סטנדרטי של Refractive Status and Vision Profile (RSVP).
הממצאים הראו שתוצאות חדות הראיה היו דומות בכל שלושת המצבים. חדות הראיה במרחק מטר אחד היתה טובה יותר במצב הספירי לעומת המצבים האסטיגמטיים. חדות הראיה לרחוק ולקרוב היו דומים בכל המצבים. ה- Stereoacuity היה מעט טוב יותר ב- ATR מאשר ב- WTR אסטיגמטיזם. הנבדקים העדיפו מצב ספירי על מצב של אסטיגמטיזם WTR לפי תוצאות השאלונים.
המסקנה היתה שחדות הראיה למרחק ביניים ואיכות החיים מבחינת הרפרקציה היו טובים יותר עם מיופיה קלה ספירית בהשוואה לאסטיגמציה מיופית קלה. חדות הראיה לרחוק ולקרוב לא הורעו על ידי אסטיגמציה מיופית קלה בהשוואה למיופיה ספירית קלה. הסטראופסיס לקרוב היה הטוב ביותר עם אסטיגמציה ATR אך זה לא שינה לגבי חדות הראיה לקרוב או איכות החיים מבחינת הרפרקציה.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!