במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים מאנגליה על תוצאות מחקר בשלב 3, מהן עולה כי טיפול במדבקות אסטרדיול אינו-נחות בהשוואה לטיפול באגוניסטים ל-LHRH בגברים עם סרטן ערמונית מתקדם-מקומית וללא גרורות. מהנתונים עלה כי הטיפול במדבקות לווה בשיעורים דומים של הישרדות ללא-גרורות, לצד היארעות נמוכה יותר של גלי חום, אך היארעות גבוהה יותר של גניקומסטיה.
החוקרים השלימו מחקר בשלב 3, אקראי, העדר-נחיתות, שכלל 1,360 גברים (גיל חציוני של 72 שנים) עם סרטן ערמונית מתקדם-מקומית וללא-גרורות בין השנים 2007 ו-2022. החולים חולקו באקראי לקבלת מדבקות אסטרדיול (100 מק”ג אסטרדיול כל 24 שעות, 721 חולים) או אגוניסטים ל-LHRH (זריקה תת-עורית כל 4 או 12 שבועות, 639 חולים).
התוצא העיקרי היה שיעורי הישרדות ללא-גרורות לאחר שלוש שנים, כאשר הוגדרו מראש שולי העדר-נחיתות של 4%. תוצאים משניים כללו את שיעור המטופלים עם רמות טסטוסטרון נמוכות מ-1.7 ננומול/ליטר, שיעורי הישרדות כוללים ובטיחות הטיפול.
מהנתונים עולה כי שיעורי ההישרדות ללא-גרורות לאחר שלוש שנים עמדו על 87.1% עם מדבקות אסטרדיול ועל 85.9% עם אגוניסטים ל-LHRH, עם יחס סיכון לעדות לגרורות או תמותה מכל-סיבה של 0.96, אשר ענה על קריטריון העדר-נחיתות.
בקרב חולים שהמשיכו בטיפול אליו הוקצו, רמות טסטוסטרון נמוכות מ-1.7 ננומול/ליטר נשמרו במהלך השנה הראשונה לאחר ההקצאה האקראית ב-85% מהחולים בכל קבוצה, עם שיעורים דומים לאחר 3, 6 ו-12 חודשים.
שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים עמדו על 81.1% עם מדבקות אסטרדיול ועל 79.2% עם אגוניסטים ל-LHRH, עם יחס סיכון לתמותה של 0.90 (רווח בר-סמך 95% של 0.75-1.07), לטובת מדבקות אסטרדיול.
גלי חום בדרגה 2 ומעלה תועדו בשכיחות נמוכה יותר עם מדבקות אסטרדיול, בהשוואה לאגוניסטים ל-LHRH (8% לעומת 37%), בעוד שגניקומסטיה בדרגה 2 ומעלה תועדה בשכיחות גבוהה יותר עם מדבקות אסטרדיול (37% לעומת 9%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי לנוכח ממצאי המחקר, ניתן לשקול מדבקות אסטרדיול כחלופה לדיכוי טסטוסטרון בגברים עם סרטן ערמונית מתקדם-מקומית.
N Engl J Med, March 25, 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!