מודל AI לזיהוי פריצה חוץ־קשרית (ENE) בסרטן לוע הפה (HPV+)

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
המודל המוצג במאמר נועד לספק כלי אובייקטיבי, עקבי ומהיר לזיהוי זה

הרקע והצורך הקליני
פריצה חוץ־קשרית של גידול סרטני (Extranodal Extension – ENE) היא אחד המנבאים הפרוגנוסטיים החזקים ביותר ב־HNSCC וזה מדד חשוב לקביעת שלב המחלה בגידולי HPV-negative  (AJCC 8th ed). בגידולי HPV-positive הוא הושמט מהדירוג הרשמי בשל הקושי בזיהוי רדיולוגי אמין והטרוגניות בתוצאות. עם זאת, קלינאים רבים מרגישים כי ENE שמאובחן רדיולוגית (iENE) בכל זאת משפיע על הפרוגנוזה. הבעיה המרכזית היא Inter-observer variability גבוה מאוד בין רדיולוגים (לעיתים קרובות קיימת פחות מ־60% הסכמה). המודל המוצג במאמר נועד לספק כלי אובייקטיבי, עקבי ומהיר לזיהוי זה.

מתודולוגיה

החוקרים פיתחו מערכת המורכבת משני שלבים עיקריים על בסיס נתונים של 397 מטופלים:

שלב א’ (Segmentation): שימוש באלגוריתם nnU-Net לביצוע סגמנטציה אוטומטית של בלוטות הלימפה הנגועות מתוך סריקות ה־CT שבוצעו טרום־הטיפול.

שלב ב’ (Classification): ניתוח רדיאומי (Radiomics) ושימוש בלמידה עמוקה (Deep Learning) כדי לסווג כל בלוטה כחיובית או שלילית ל־ENE. המודל הושווה לביצועיהם של שני רדיולוגים מומחים בתחום.

ממצאים עיקריים ודיוק אבחנתי

דיוק
מודל ה־AI השיג שטח תחת העקומה (AUC) של 0.81 בזיהוי iENE, ביצועים שהיו דומים או עלו על אלו של המומחים האנושיים. חולים שה־AI זיהה אצלם ENE הציגו שיעורי הישרדות ל־3 שנים של 83.8%, לעומת 96.8% אצל אלו ללא ENE (מובהקות גבוהה מאוד).

גרורות רחוקות (Distant Control): זהו המדד שבו ה־AI היה הכי עוצמתי. חולים עם ENE חיובי היו בסיכון גבוה פי 12.3 (aHR 12.33) לפתח גרורות מרוחקות.

משמעות קלינית ושינוי פרדיגמה

המאמר מדגיש מספר נקודות קריטיות להמשך:
קריטריון לבחירת טיפול: המודל מאפשר לזהות חולים עם “סיכון גבוה סמוי” בתוך קבוצת ה־HPV+. חולים אלו עשויים להיות זקוקים להעצמה טיפולית (כמו הוספת אימונותרפיה).

סטייג’ינג עתידי: תוצאות המחקר תומכות בהחזרת ה־ENE כמרכיב בסטייג’ינג של HPV+ (ייתכן שכבר במהדורה התשיעית של ה־AJCC), בתנאי שהזיהוי ייעשה באמצעים אובייקטיביים כמו AI. המערכת מאפשרת למרכזים רפואיים שאין בהם נוירו־רדיולוגים מומחים לקבל הערכה איכותית של מצב הבלוטות ברמה של מרכז שלישוני.

למאמר

פרופ’ יוסף אלידן הקתדרה ע”ש לאשה אייזן באוטולרינגולוגיה (אמריטוס) מחלקת אף, אוזן גרון וניתוחי ראש־צוואר, בית החולים האוניברסיטאי של הדסה/

Dayan GS et al: Artificial Intelligence Model for Imaging-Based Extranodal Extension Detection and Outcome Prediction in Human Papillomavirus-Positive Oropharyngeal Cancer. JAMA Otolaryngol Head Neck Surg. 2026 Jan 1;152(1):7

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תוצאות כריתת בלוטת התריס במבוגרים סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: JAMA
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|27/05/2026

שיעור הולך וגדל של מטופלים מבוגרים (גיל ≥65 שנים) עוברים כריתת בלוטת התריס, על רקע הזדקנות האוכלוסייה. לאור תוצאות לא חד־משמעיות בספרות, חשוב להבהיר אם לפרופיל הבטיחות של הניתוח יש מאפיינים שונים בגיל המבוגר, לצורך הערכת סיכונים מיטבית וייעוץ למטופלים

סיכום מחקר KEYNOTE-689: פמברוליזומאב (Pembrolizumab) (Keytruda) כטיפול פרי־אופרטיבי

מקור: NEJM
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|13/05/2026

מחקר פאזה III, אקראי ורב־מרכזי זה בחן את היעילות ואת הבטיחות של מתן חוסם ה־PD-1, פמברוליזומאב (קיטרודה), בשילוב עם הסטנדרט הטיפולי המקובל (ניתוח + קרינה או כימותרפיה) עבור חולים עם HNSCC נתיח בשלב III או IVA

Dragonfly Flap לשחזור נקבים גדולים במחיצת האף

מקור: Laryngoscope
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|06/05/2026

המאמר מציג טכניקה אנדוסקופית חדשנית המיועדת לתיקון נקבים נרחבים במחיצת האף (Nasal Septal Perforation – NSP), שהם אתגר כירורגי משמעותי בשל המחסור ברקמה וסקולרית זמינה לסגירה ללא מתח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן