מנתונים שפורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research עולה כי Apremilast (אוטזלה) הדגים יעילות חלקית או מלאה בטיפול בפסוריאזיס שהתפתח לאחר טיפול במעכבי בקרה חיסונית, עם תועלת מוגבלת בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית לאחר טיפול במעכבי בקרה חיסונית. למעלה מ-75% מהחולים סבלו בעבר מפסוריאזיס או דלקת מפרקים פסוריאטית או מחלות אחרות וחוו התלקחות של מחלתם.

המחקר הרב-מרכזי כלל שלושה מרכזים רפואיים ברחבי ארצות הברית עם מרשמי מטופלים עם אירועים חריגים ריאומטיים על-רקע חיסוני ונועד לבחון את היעילות והסבילות של Apremilast. מדגם המחקר כלל חלים שקיבלו טיפול במעכבי בקרה חיסונית בשל מחלה ממארת וטופלו ב- Apremilast לאחר התחלת טיפול במעכבי בקרה חיסונית. אלו שנטלו Apremilast לפני התחלת טיפול במעכבי בקרה חיסונית ואלו עם מחלה אוטואימונית קיימת נכללו גם כן.

הסקירה כללה 21 חולים (גיל ממוצע של 59 שנים, 71% גברים) עם פסוריאזיס ו/או דלקת מפרקים פסוריאטית משנית למעכבי בקרה חיסונית; מבין אלו, 10 חולים טופלו ב- Apremilastרק בשל פסוריאזיס משנית למעכבי בקרה חיסונית, 3 חולים טופלו בתרופה בשל דלקת מפרקים פסוריאטית משנית לטיפול במעכבי בקרה חיסונית ו-8 טופלו בתכשיר בשל דלקת מפרקים פסוריאטית ופסוריאזיס משנית למעכבי בקרה חיסונית.

התגובה ל- Apremilast נקבעה על-בסי השינוי בדירוג Common Terminology Criteria for Adverse Events, כאשר תגובה מלאה הוגדרה כשיפור לדרגה 0 ותגובה חלקית הוגדרה כשיפור לדרגה נמוכה יותר.

מבין 21 משתתפים, ב-16 תועדה אבחנה קודמת של המחלה האוטואימונית. בארבעה מבין אלו ללא היסטוריה קודמת של המחלה האוטואימונית תועד שיפור חלקי עם Apremilast, אך הטיפול הופסק בשל אי-סבילות בשלושה חולים ובשלושה חולים הופסק הטיפול בשל אי-סבילות ובחולה אחד בשל חוסר יעילות בטווח הארוך.

בחולים עם היסטוריה קודמת של המחלה וללא חשיפה קודמת ל- Apremilast, בכל החולים עם פסוריאזיס משנית למעכבי בקרה חיסונית תודה תגובה מלאה או חלקית ל- Apremilast, בעוד שב-57% בלבד מאלו עם דלקת מפרקים פסוריאטית משנית למעכבי בקרה חיסונית תועדה תגובה מלאה או חלקית.

בחולים עם מחלה קודמת שחוו התלקחות של המחלה עם מעכבי בקרה חיסונית (13 חולים), חציון משך הזמן עד להופעת פסוריאזיס ו/או דלקת מפרקים פסוריאטית עמד על 20.4 שבועות לאחר התחלת מעכבי בקרה חיסונית. מרווח זה השתנה לפי המחלה, כאשר בקבוצת החולים עם פסוריאזיס משנית למעכבי בקרה חיסונית תועדה התלקחות לאחר חציון של 39.7 שבועות ובאלו עם דלקת מפרקים פסוריאטית על-רקע הטפול תועדה התלקחות לאחר חציון של ארבעה שבועות.

בסיכומו של דבר, 29.7% מהחולים הפסיקו את הטיפול ב- Apremilast בשל אי-סבילות (שלשול ובחילה). התקדמות ממאירות או תמותה תועדו ב-38% מהחולים עד לתום המעקב.

החוקרים מדגישים כי מדובר במדגם קטן ולא ניתן להסיק מסקנות חד-משמעיות בנושא, אך הממצאים מרמזים לתועלת אפשרית גדולה יותר מבחינה עורית לעומת מפרקית. טיפול ב- Apremilast מהווה אפשרות טיפול טובה, גם בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית משנית למעכבי בקרה חיסונית, לנוכח העדר השפעה מדכאת חיסון של התרופה ולכן אינו פוגע בתגובה של הגידול לטיפול במעכבי בקרה חיסונית.

Arthritis Care & Research, Aug 2025

לידיעה במדסקייפ