שיטת
החוקרים ביצעו מחקרי עוקבה (Cohort Studies) מבוססי־אוכלוסייה בארבע מדינות:
דנמרק, אנגליה, ישראל וטאיוואן, תוך שימוש ברשומות רפואיות אלקטרוניות מקושרות.
במחקר השתתפו:
• 702,022 מבוגרים עם פסוריאזיס (גיל חציוני: 43–52; נשים 42–51%)
• 4,185,342 נבדקים תואמים ללא פסוריאזיס
• בין 4% ל־10% מהחולים סבלו מפסוריאזיס בדרגה בינונית עד חמורה
תוצאות המחקר שנבדקו היו:
1. כל אבחנה של סרטן (סיכון כולל)
2. אבחנות לפי אתר הסרטן הספציפי בגוף
פסוריאזיס הייתה קשורה לעלייה של 5% בסיכון הכולל לסרטן לאחר התאמה לגורמי ערבוב אפשריים (pHR = 1.05; רווח בר־סמך של 95%: 1.01–1.09).
• בדנמרק לא נמצאה כלל קשר מובהק בין פסוריאזיס לסרטן
• חולים עם פסוריאזיס בינונית עד חמורה היו בסיכון גבוה אף יותר (pHR = 1.09; 95% CI: 1.03–1.15)
נמצאו קשרים מובהקים בין פסוריאזיס לבין סוגי הסרטן הבאים:
• חלל הפה (pHR 1.29)
• הלוע (pHR 1.30)
• הוושט (pHR 1.17)
• הכבד (pHR 1.53)
• הלבלב (pHR 1.09)
• הכליה (pHR 1.19)
• לימפומת הודג’קין (pHR 1.56)
• סרטן תאי קרטינוציטים בעור (pHR 1.37)
• לימפומה שאינה הודג’קין (pHR 1.43)
• לוקמיה (pHR 1.61)
הקשרים הללו נמשכו ואף התחזקו בקרב חולים עם פסוריאזיס בדרגה בינונית־חמורה, ונמצאו גם קשרים נוספים לסרטן הריאות ולסרטן השחלות.
החוקרים סיכמו: “מצאנו קשר בין פסוריאזיס לבין כמה סוגי סרטן באיברים שונים.”
“הממצאים הללו מדגישים את הצורך לחזק אסטרטגיות למניעת סרטן במסגרת הטיפול בחולי פסוריאזיס, כדי להפחית את נטל הסרטן באוכלוסייה זו.”
המחקר הובל על ידי אלכס טראפורד (Alex Trafford) מהפקולטה לביולוגיה, רפואה ובריאות באוניברסיטת מנצ’סטר (University of Manchester), אנגליה.
פרופ’ שחף שיבר, מומחית ברפואה פנימית, בראומטולוגיה וברפואה דחופה. ראומטולוגית בכירה בבית החולים בילינסון ומנהלת המחלקה לרפואה דחופה. מרצה בכירה וראש החוג לרפואה דחופה, אוניברסיטת תל־אביב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!