מנינגיומות על-רקע חשיפה לטיפול קרינתי אגרסיביות יותר מאלו המתפתחות ספונטאנית (מתוך אתר Researchsquare)

מנתונים חדשים שפורסמו באתר Researchsquare.com אך טרם עברו סיקור עמיתים עולה כי מנינגיומות על-רקע חשיפה לקרינה הן בעלות היסטולוגיה בדרגה גבוהה יותר, דורשות טיפול אגרסיבי יותר ועם שיעורי הישנות והתקדמות גבוהים יותר, בהשוואה לגידולים המתפתחים ספונטאנית.

 ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאחר ומנינגיומות על-רקע טיפול קרינתי מופיעות לעיתים נדירות, אין מידע רב אודות המהלך הטבעי או התגובה לטיפול. הבנה טובה יותר של מאפייני מנינגיומות אלו יסייעו לנוירוכירורגים לזהות ולטפל בחולים אלו.

 במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון 15 מקרים של מנינגיומות על-רקע חשיפה לקרינה במבין 1,003 חולים עם מנינגיומה אשר טופלו במרכז רפואי יחיד בין 2005 עד 2015.

 שיעורי ההיארעות של מנינגיומות על-רקע חשיפה לטיפול קרינתי מבין כלל המנינגיומות עמדו על 1.5%, כאשר הסיבות הנפוצות ביותר לטיפול קרינתי כללו לויקמיה מסוג ALL, או מדולובלסטומה.

 הגיל הממוצע בעת האבחנה עמד על 43.3 שנים ותקופת החביון הכוללת, אשר הוגדרה כמרווח הזמן בין מנת הקרינה האחרונה ועד אבחנת מנינגיומה על-רקע טיפול קרינתי, עמדה על 29.7 שנים.

 למעלה ממחצית מהגידולים היו בדרגה 2 לפי סיווג ארגון הבריאות העולמי, כך שסיכויי ההישנות היו גבוהים יותר.

 בגברים תועדו בממוצע 1.4 גידולים וזמן החביון הממוצע עמד על 23.6 שנים; בנשים תועדו בממוצע 2.8 נגעים ותקופת החביון הממוצעת עמדה על 32.7 שנים.

 מבין 15 החולים, 3 היו במעקב קליני, חולה אחד הופנה לניתוח בלבד, 7 עברו ניתוח וקרינה, 3 השלימו ניתוח וטיפול תרופתי וחולה אחד עבר ניתוח, קרינה וטיפול תרופתי.

 לאחר עשר שנים, שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות עמדו על 50% ושיעורי ההישרדות ללא-הישנות עמדו על 27%. בקרב חולים שקיבלו טיפול קרינתי, משך ההישרדות הממוצע ללא-התקדמות עמד על3.7 שנים ושיעורי ההישרדות ללא-התקדמות עמדו על 58%.

 ממצאי המחקר הנוכחי תומכים במעקב הדוק יותר אחר מנינגיומות על-רקע חשיפה לטיפול קרינתי מאחר ושיעורי ההישנות גבוהים יותר בהשוואה למנינגיומות שהתפתחו ספונטאנית וקרינה עשויה להוות טיפול יעיל במקרים אלו.

 

מתוך אתר Researchsquare

 

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן