תוספת 18F-Fluciclovine PET/CT להנחיית טיפול הצלה קרינתי לאחר כריתת ערמונית הובילה לשיפור תוצאות הטיפול, כך מדווחים חוקרים מארצות הברית במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מיפוי מולקולארי משמש יותר ויותר להנחיית החלטות טיפול ותכנון הטיפול בסרטן ערמונית. כעת הם ביקשו לבחון את החשיבות של 18F-Fluciclovine PET/CT בשיפור בקרת סרטן בהשוואה לבדיקות הדמיה קונבנציונאליות (מיפוי עצמות ובדיקת CT או MRI) בלבד לטיפול הצלה קרינתי לאחר כריתת ערמונית.
מחקר EMPIRE-1 היה מחקר בתווית-פתוחה, בשלב 2/3, אקראי-מבוקר, שכלל חולים עם סרטן ערמונית ורמות PSA מדידות לאחר כריתת ערמונית ובדיקות הדמיה שליליות. המשתתפים חולקו באקראי ביחס 1:1 לטיפול קרינתי בהנחיית בדיקות הדמיה קונבנציונאליות בלבד או לבדיקות הדמיה קונבנציונאליות עם 18F-Fluciclovine PET/CT.
התוצא העיקרי היה שיעורי הישרדות ללא-אירועים לאחר שלוש שנים, כאשר אירועים הוגדרו כהישנות ביוכימית או קלינית או התקדמות, או התחלת טיפול סיסטמי, בחולים שקיבלו טיפול קרינתי.
לאחר חציון מעקב של 3.52 שנים, ממצאי בדיקות PET הובילו לזניחת הטיפול הקרינתי ב-4 חולים בזרוע 18F-Fluciclovine PET/CT ; חולין אלו הוצאו מהניתוח להערכת תוצאות ההישרדות.
חציון ההישרדות טרם נקבע בשתי הקבוצות ושיעורי ההישרדות ללא-אירועים לאחר שלוש שנים עמד ועל 63.0% בזרוע הבדיקות הקונבנציונאליות לעומת 75.5% בזרוע 18F-Fluciclovine PET/CT (הבדל של 12.5%, p=0.0028). לאחר תקנון, סיכויי ההישרדות ללא אירועים היו גבוהים כפליים בזרוע 18F-Fluciclovine PET/CT (יחס סיכון של 2.04, p=0.0327).
רעילות הייתה דומה בשתי קבוצות המחקר, כאשר האירועים החריגים הנפוצים כללו הופעה מאוחרת של דחיפות או תכיפות במתן שתן (46% מהחולים בקבוצת בדיקות הדמיה קונבנציונאליות לעומת 41% מאלו בקבוצת בדיקות 18F-Fluciclovine PET/CT) ושלשול (14% לעומת 21%, בהתאמה).
החוקרים מסכמים וכותבים כי הוספת בדיקות 18F-Fluciclovine PET/CT להחלטות לטיפול קרינתי לאחר כריתת ערמונית עשויה להוביל לשיפור ההישרדות ללא הישנות ביוכימית או מחלה ממושכת. יש מקום להשלים מחקרים נוספים לבחינת שילוב סמנים חדשים לבדיקות PET בהחלטות ותכנון טיפול קרינתי בחולים עם סרטן ערמונית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!