שלושה מחקרים אקראיים ומטה-אנליזה של המחקרים לא הצליחו להדגים השפעה משמעותית לטיפול קרינתי אדג’וונטי על התקדמות ביוכימית או משלב אירועים קליניים לאחר כריתה רדיקאלית של הערמונית בקרב חולים עם סרטן ערמונית בשלב מוקדם, בסיכון-גבוה.
במחקר הגדול ביותר מבין השלושה, טיפול הצלה קרינתי לווה ביתרון אבסולוטי של 3% בשיעורי הישרדות ללא התקדמות ביוכימית לאחר חמש שנים, אם כי ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. אחד המחקרים הקטנים יותר הדגים הבדל אבסולוטי במשך הישרדות ללא התקדמות ביוכימית של 1% לאחר 6 שנים לטובת טיפול הצלה, בעוד שמחקר אחר הדגים עליה לא-מובהקת סטטיסטית של 2% בשיעורי הישרדות ללא-אירועים עם טיפול הצלה קרינתי.
מטה האנליזה, אשר כללה 2,153 משתתפים, הדגימה שיעורי הישרדות ללא אירועים לאחר חמש שנים של 89% עם טיפול קרינתי אדג’וונטי ושל 88% עם טיפול הצלה, אך גם כאן ההבדלים לא היו מובהקים סטטיסטית
למחקרים היו מספר מגבלות וערפלנים אפשריים אשר מותירים את הדלת פתוחה להשפעה חיובית של טיפול קרינתי אדג’וונטי בחולים נבחרים. לדוגמא, אחד המחקרים האקראיים כלל חולים אשר לרוב לא היו מופנים לטיפול קרינתי בשל הסיכון הקליני הנמוך, בעוד שבמחקר אחר הייתה הטיית זמן אפשרית להערכת הישרדות ללא התקדמות ביוכימית לאחר טיפול הצלה קרינתי. בנוסף, השימוש בטיפול הורמונאלי השתנה בין המחקרים.
אעפ”י כן, ארבעת המחקרים מהווים צעד משמעותי קדימה ותומכים בשימוש בטיפול הצלה בשלב מוקדם, בניגוד לטיפול קרינתי אדג’וונטי בחולים רבים לאחר כריתה רדיקאלית של הערמונית, כאשר החריג האפשרי הוא חולים בסיכון גבוה להתקדמות, קבוצה שהיוותה פחות מ-20% מהגברים בשלושת המחקרים האקראיים ובמקרים אלו יש לקבל החלטה משותפת בין הרופא והחולה.
Lancet 2020
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!