ביופסיה נוזלית עשויה לסייע באבחנה וטיפול בסרטן כבד (Gut)

ביופסיה נוזלית עשויה יום אחד לסייע בזיהוי מוקדם וניהול קליני של חולים עם סרטן כבד, כך טוענים מומחים בסקירה חדשה שפורסמה בכתב העת Gut.

כיום, אין שיטות מדויקות לזיהוי מוקדם של סרטן כבד ואין סמנים לזיהוי חולים בהם צפויה תועלת לטיפול משולב. הכותבים מסכמים את העדויות העדכניות אודות ביופסיה נוזלית והשימושים האפשריים במקרים של סרטן כבד.

השימושיות של ביופסיה נוזלית מבוססת על שחרור וניתוח מולקולארי של מרכיבי גידול לזרם הדם, או נוזלי גוף אחרים. מרכיבים אלו כוללים חומצות גרעין, תאי גידול בזרם הדם ושלפוחיות חוץ-תאיות.  פרופיל המתילציה מדנ”א פלסמיד עשוי להבחין בין חולים עם סרטן כבד בשלב מוקדם וחולים אחרים בסיכון, כאשר בימים אלו נערכים מחקרים קליניים להשוואת גישה זו אל מול מעקב סטנדרטי.

מחקרים מוקדמים אחרים הציעו כי משלב סמנים של מוטאציות ב-ctDNA (Circulating Tumor DNA) וסמני גידול עשויים לסייע בזיהוי סרטן כבד.

גישות אלו עשויות לסייע בקביעת הפרוגנוזה של החולים, כאשר מחקרים הדגימו קורלציה בין פרופיל מתילציה ב-ctDNA, תאי גידול בזרם הדם ורנ”א בשלפוחיות חוץ-תאיות ובין שלב סרטן כבד או תוצאות הממאירות.

מחקרים מוקדמים הראו כי תאי גידול בזרם הדם ושלפוחיות חוץ-תאיות עשויות לסייע בהערכת הסיכון להישנות לאחר כריתת סרטן כבד ובחיזוי התגובה לטיפול במעכבי בקרה חיסונית. עוד תועדו תוצאות מבטיחות לקביעת פרופיל המוטאציות על-בסיס ctDNA לזיהוי הופעת סרטן כבד עמיד לטיפול.

עד כה, הגישה המבטיחה ביותר להערכה מוקדמת של גידולים אלו היא הערכת פרופיל המתילציה של דנ”א של ctDNA לזיהוי מוקדם של סרטן כבד בחולים בסיכון מוגבר לממאירות. גישה זו צפויה בקרוב להחליף את הפרדיגמה הישנה שהתבססה על בדיקת AFP ובדיקת אולטרה-סאונד כמעקב אחר סרטן כבד.

Gut, online September 3, 2020

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן