האם לטיפול ישיר כנגד HCV השפעה על הסיכון לסרטן כבד? (Gastroenterology)

הטיפול בתכשירים בעלי פעילות ישירה כנגד HCV (Hepatitis C Virus) אינו מלווה בעליה בסיכון לסרטן כבד מסוג HCC (Hepatocellular Carcinoma) בחולים עם שחמת כבד, כך מדווחים חוקרים מצרפת במאמר חדש, שפורסם בכתב העת Gastroenterology.

החוקרים בחנו את הנתונים ממדגם ANRS CO12 CirVir להשוואת היארעות HCC בחולים עם שחמת כבד, אשר קיבלו טיפול אנטי-ויראלי בעל פעילות-ישירה, בהשוואה לחולים שטופלו באינטרפרון. הם אספו נתונים אודות 1,270 חולים עם שחמת כבד מפוצה על-רקע HCV, מוכחת היסטולוגית, אשר גויסו בין 2006 ועד 2012 מ-35 מרכזים בצרפת. למטרות תיאוריות, החולים סווגו לפי הקטגוריות הבאות: חולים שקיבלו טיפול אנטי-ויראלי בעל פעילות ישירה (336 חולים); חולים אשר השיגו תגובה נגיפית ממושכת לאחר טיפול מבוסס אינטרפרון (495 חולים), או חולים שמעולם לא קיבלו טיפול אנטי-ויראלי בעל פעילות-ישירה ומעולם לא השיגו הפוגה נגיפית ממושכת לאחר טיפול באינטרפרון (439 חולים).

החולים נכללו בתכניות מעקב HCC על-בסיס בדיקות אולטרה-סאונד כל שישה חודשים, וכן תיעדו החוקרים נתונים ביולוגיים.

מהתוצאות עולה כי בהשוואה לחולים עם תגובה נגיפית ממושכת לאחר טיפול המבוסס על אינטרפרון, חולים שקיבלו טיפול בעל פעילות אנטי-ויראלית ישירה היו מבוגרים יותר, עם שיעור גבוה יותר של סוכרת או יתר לחץ פורטאלי וההפרעה בתפקוד כבד הייתה חמורה יותר.

שיעורי ההיארעות המצטברים לאחר שלוש שנים של HCC עמדו על 5.9% בחולים לאחר טיפול אנטי-ויראלי בעל פעילות-ישירה, 3.1% בחולים שהשיגו תגובה נגיפית ממושכת בעקבות טיפול מבוסס אינטרפרון ו-12.7% בחולים שלא השיגו תגובה נגיפית ממושכת (יחס סיכון לא-מתוקן ל-HCC של 2.03, p=0.030 בהשוואת טיפול אנטי-ויראלי בעל פעילות ישירה אל מול חולים שהשיגו תגובה נגיפית ממושכת בעקבות טיפול מבוסס אינטרפרון).

מאפייני HCC היו דומים בין הקבוצות. בקרב חולים עם HCC, קבוצת המטופלים בטיפול אנטי-ויראלי בעל פעילות ישירה השלימו בדיקות סקר ל-HCC לעיתים פחות קרובות, בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. לאחר ניתוח סטטיסטי, החוקרים לא מצאו עליה מובהקת סטטיסטית בסיכון ל-HCC על-רקע טיפול אנטי-ויראלי בעל פעילות ישירה (יחס סיכון של 0.89, p=0.73).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי העליה שתוארה בהיארעות HCC בחולים עם שחמת כבד, אשר קיבלו טיפול אנטי-ויראלי בעל פעילות ישירה, בהשוואה לחולים שהשיגו תגובה נגיפית ממושכת בעקבות טיפול מבוסס אינטרפרון עשויה לנבוע מהבדלים במאפייני החולים והיקף בדיקות סקר פחות אינטנסיבי.

Gastroenterology 2018

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן