שכיחות גבוהה של תחושות שחיקה ודיכאון בקרב רופאים (סקר מאתר מדסקייפ)

מסקר חדש מטעם אתר מדסקייפ, שכלל כ-15,000 רופאים מ-29 התמחויות, עולה כי 42% מהרופאים דיווחו על תחושות שחיקה, כאשר 15% מהנשאלים דיווחו על תחושת דיכאון. מחצית אלו שדיווחו על שחיקה חוו תחושות אלו על-בסיס קבוע.

הרופאים שדיווחו על האושר הגדול ביותר מעבודתם היו רופאי עיניים, אורתופדים, מנתחים פלסטיים ופתולוגים. אלו שהיו הכי פחות שמחים מעבודתם היו רופאי סוכרת ואנדוקרינולוגים, רופאי משפחה, רופאי טיפול נמרץ, פנימאים; ובתחתית הרשימה, קרדיולוגים.

תחושות שחיקה דווחו בשיעורים הגבוהים ביותר בקרב רופאי טיפול נמרץ (48%), נוירולוגים (48%) ורופאי משפחה (47%). בחלק גדול מההתמחויות, 40% ומעלה מהמשיבים דיווחו על תחושות שחיקה. 39% מהאונקולוגים דיווחו על שחיקה. שיעורי שחיקה נמוכים יותר, אם כי עדיין משמעותיים, תועדו בקרב אורתופדים (34%), רופאי עיניים (33%), פתולוגים (32%) ורופאי עור (32%). שיעורי השחיקה הנמוכים ביותר תועדו בקרב מנתחים פלסטיים (23%).

כאשר נבחנו השיעורים הגבוהים ביותר של שחיקה וגם דיכאון, גניקולוגים הובילו את הרשימה (20%). לאחריהם בתור הגיעו רופאי בריאות הציבור ורפואה מונעת, אורולוגים, נוירולוגים ורופאי משפחה. בתחתית הרשימה היו פסיכיאטרים, כאשר רק 8% מהם דיווחו על תחושות שחיקה וגם דיכאון.

נשים נטו יותר לשחיקה מגברים, כמו גם רופאים באמצע הקריירה שלהם, כאשר מחצית מאלו מגילאי 45-54 שנים דיווחו על שחיקה.

בירוקרטיה מוגזמת ועבודת ניירת היו הגורמים העיקריים שתרמו לשחיקה, גורמים שצוינו ע”י 56% מהמשיבים. בילוי זמן רב מדי בעבודה והעדר כבוד מעמיתים, אנשי מנהלה או צוות מוקמו במקום השני והשלישי.

כ-40% מהרופאים דיווחו כי תחושות הדיכאון לא השפיעו על הטיפול שלהם בחולים. עם זאת, כשליש דיווחו כי היו פחות סבלניים ופחות חברותיים עם המטופלים בשל הדיכאון שלהם. מבין המשתתפים, 14% דיווחו על טעויות שייתכן ולא היו מתרחשות אחרת.

המשתתפים נשאלו גם אודות אמצעים להפחתת שחיקה ושיטות התמודדות עם התחושות הללו. מנגנוני ההתמודדות הפופולאריים ביותר כללו פעילות גופנית (50% מהנשאלים) ושיחות עם בני משפחה וחברים. עוד דווח על שינה והתבודדות, האזנה למוזיקה, אכילת ג’אנק פוד וצריכת אלכוהול. חלק קטן מהמשתתפים (פחות מ-3%) דיווחו על שימוש בתרופות מרשם או מריחואנה להתמודדות עם תחושות אלו.

באשר לדרכים למניעת שחיקה, חלק מהמשיבים ציינו מציאת דרך ליהנות מהעבודה, להשאיר את המחשב הנייד בעבודה. הם מציעים להישאר בעבודה עד שעה מאוחרת, במידה ונדרשים לסיים את העבודה, אך כאשר הולכים הביתה, להיות בבית ולא להתעסק עוד בענייני עבודה.

מתוך אתר מדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן