מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-AHA (American Heart Association) עולה כי בקרב חולים מגיל ינקות ועד בגרות מוקדמת שהלכו לעולמם בדנמרק במהלך תקופה של עשר שנים, שיעורי תמותה מכל-סיבה ותמותה לבבית פתאומית היו גבוהים באופן לא-פרופורציונאלי באלו עם סוכרת מסוג 1 או מסוג 2, בהשוואה לאלו ללא סוכרת.
החוקרים ביקשו לקבוע את שיעורי תמותה מכל-סיבה ותמותה לבבית פתאומית בקרב ילדים ומבוגרים צעירים עם ובלי סוכרת. הם זיהו מקרי תמותה של אלו בגילאי 1-35 שנים בין השנים 2000-2009 ובקרב אלו בגילאי 36-49 שנים בשנים 2007-2009 ממאגר Danish Causes of Death Register.
בהערכת מקרי התמותה, החוקרים זיהו חולים עם סוכרת מסוג 1 או מסוג 2 במידה וניפקו מרשם לאינסולין בלבד או טיפול לסוכרת, שאינו-אינסולין (עם ובלי אינסולין), בהתאמה.
במהלך תקופה של עשר שנים, 14,294 מטופלים בגילאי 1-49 שנים הלכו לעולמם. שני-שליש ממקרי התמותה תועדו בגברים, ובאופן כללי, בדיקות לאחר המוות בוצעו בכשליש מהמקרים.
שיעורי ההימצאות של סוכרת עמדו על 5% (669 חולים שהלכו לעולמם); מבין אלו, 70% (471 חולים) אובחנו עם סוכרת מסוג 1 ו-30% (198 חולים) עם סוכרת מסוג 2.
בקרב חולים שהלכו לעולמם, מחלה קרדיווסקולאריית הייתה נפוצה יותר באלו עם סוכרת, בהשוואה לאלו ללא סוכרת (20% לעומת 7%), אך שיעור נמוך יותר של חולים עם סוכרת השלימו בדיקות לאחר המוות (27% לעומת 33%).
תועדו 235 מקרי תמותה מכל-סיבה ל-100,000 שנות-אדם בקרב חולים עם סוכרת, לעומת 51 מקרי תמותה מכל-סיבה ל-100,000 שנות-אדם בקרב אלו ללא סוכרת (יחס סיכון לתמוה של 7.4, p<0.001).
מבין אלו, החוקרים מדווחים על 35 מקרי תמותה לבבית פתאומית ל-100,000 שנות-אדם בקרב אלו עם סוכרת, לעומת חמישה מקרי תמותה לבבית פתאומית ל-100,000 שנות-אדם בקרב אלו ללא סוכרת (יחס סיכון לתמותה של 4.6, p<0.001).
מרבית מקרי התמותה הלבבית הפתאומית באלו בגילאי 1-35 שנים נבעו מהפרעות קצב לב, בעוד שמרבית מקרי התמותה הלבבית הפתאומית בקרב אלו בגילאי 36-49 שנים נבעו ממחלת לב כלילית.
ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות ההשפעה של סוכרת על הלב, גם בחולים צעירים מאוד.
מתוך כנס ה-AHA
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!