חותמת מולקולארית עשויה לנבא תגובה לטיפול קרינתי בחולי סרטן ערמונית (Lancet Oncol)

במאמר שפורסם בכתב העת Lancet Oncology מדווחים חוקרים כי לראשונה זוהתה חותמת מולקולארית של 24 גנים, העשויה לסייע בניבוי תגובה לטיפול קרינתי לאחר כריתה רדיקאלית של הערמונית בשל סרטן ערמונית.

המחקר הרטרוספקטיבי כלל חולים מאחד מחמישה מחקרים בארצות הברית של חולים עם אדנוקרצינומה של הערמונית, לאחר כריתה רדיקאלית של הערמונית, עם הערכת ביטוי גנים של הגידול ומעקב ארוך-טווח. טיפול נוסף לאחר הניתוח ניתן בהתאם לשיקול דעתו של הרופא. בכל מדגם, החוקרים התאימו לחולים לאחר טיפול קרינתי לאחר-ניתוח חולים תואמים ללא טיפול קרינתי, בהתאם למדד גליסון, ריכוז PSA, מעורבות שולי ניתוח, התפשטות מעבר לקפסולה, חדירה לשלפוחית הזרע, מעורבות קשריות לימפה וטיפול הורמונאלי. במסגרת המחקר נבחנה יכולת החיזוי של מדד PORTOS (Post-Operative Radiation Therapy Outcomes Score).

מדגם האימון (196 חולים) כלל 39 חולים עם מדד PORTOS גבוה שהשלימו טיפול קרינתי עם היארעות מופחתת של גרורות מרוחקות, בהשוואה לחולים ללא טיפול קרינתי (שיעור גרורות לאחר עשר שנים של 5% לאחר טיפול-קרינתי לעומת 63% ללא טיפול קרינתי, יחס סיכון של 0.12, p<0.0001). מנגד, בקרב חולים עם מדד PORTOS נמוך (157 חולים), באלו לאחר טיפול קרינתי (78 חולים) תועדו שיעורי היארעות גבוהים יותר של גרורות מרוחקות לאחר עשר שנים, בהשוואה לחולים שלא השלימו טיפול קרינתי (79 חולים; 57% לעומת 31%, יחס סיכון של 2.5, p<0.0001).

הממצאים לפיהם מדד PORTOS עשוי לנבא תוצאות טיפול קרינתי אושרו במדגם תיקוף (330 חולים), בו נמצא כי בחולים לאחר טיפול קרינתי תועדו שיעורי היארעות נמוכים יותר של גרורות מרוחקות, בהשוואה לחולים ללא טיפול קרינתי, אך רק בקבוצת החולים עם מדד PORTOS גבוה (82 חולים,  4% לאחר טיפול קרינתי לעומת 35% ללא טיפול קרינתי, יחס סיכון של 0.15, p=0.0020 ).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם מדד PORTOS גבוה שהשלימו טיפול קרינתי לאחר-ניתוח תועד סיכוי מופחת לגרורות מרוחקות לאחר עשר שנים, בהשוואה לחולים שלא השלימו טיפול קרינתי, עדות לכך שיש לשקול טיפול קרינתי לאחר-ניתוח באוכלוסיה זו. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת מדד PORTOS.

Lancet Oncol. Published online October 12, 2016

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

תוצאות פסיכולוגיות ותפקודיות ספציפיות לסרטן הערמונית שדווחו על ידי מטופלים בקרב גברים עם סרטן ערמונית בסיכון נמוך שנתיים לאחר האבחון: מחקר PREPARE Prospective Cohort

תוצאות פסיכולוגיות ותפקודיות ספציפיות לסרטן הערמונית שדווחו על ידי מטופלים בקרב גברים עם סרטן ערמונית בסיכון נמוך שנתיים לאחר האבחון: מחקר PREPARE Prospective Cohort

מקור: UROLOGY
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|21/06/2026

במחקר, שבוצע בכמה מרכזים בארה”ב, המטופלים בקבוצת המעקב דיווחו על תופעות לוואי נפשיות

בדיקה רקטלית היא “בדיקה גרועה לסרטן הערמונית” – מנתחים וארגוני צדקה מסכימים

בדיקה רקטלית היא “בדיקה גרועה לסרטן הערמונית” – מנתחים וארגוני צדקה מסכימים

מקור: Baus
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|31/05/2026

רובנו חונכנו שבגברים ‘בדיקת האצבע’, בדיקה רקטלית של הערמונית, היא חלק ממערכת של גילוי מוקדם של סרטן הערמונית, אולם בשנים האחרונות ירדה בדיקה זו מחשיבותה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן