פריחות עוריות בחולי סרטן עקב חשיפה לאנטגוניסטים ל-PD-1 (Programmed Death-1) ו-PD-L1 (Programmed Cell Death Ligand 1) מדגימות מאפיינים ליכנואידיים בבדיקה היסטולוגית, כך עולה מסדרת מקרים קטנה, שתוצאותיה פורסמו בכתב העת JAMA Dermatology.
לדברי החוקרים, למרות שעדיין לא ידוע מהו המנגנון המדויק של הפריחה הנ”ל על-רקע הטיפול האימונותרפי, נראה כי הינה בעלת השלכות לאתיולוגיה של מצבים עוריים נפוצים של Lichen Planus.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 13 גברים ו-7 נשים שפיתחו תופעות לוואי עוריות תחת טיפול בנוגדנים כנגד PD-1 או PD-L1 כטיפול מונותרפי או בשילוב עם תכשיר אחר. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 64 שנים.
במרבית המקרים מדובר היה בפפולות אריתמטוטיות עם קשקשת בפיזור משתנה. ביופסיות היו זמינות מ-17 חולים וב-16 הודגמו מאפיינים ליכנואידים.
18 חולים טופלו בסטרואידים מקומיים, רק אחד נדרש להפסקת הטיפול. 16 חולים (80%) נטלו בו-זמנית טיפול בתרופות שנקשרו בעבר עם תגובות ליכנואידיות. עם זאת, החוקרים כותבים כי כל החולים הללו סבלו היטב את הטיפול קודם לכן, וכי העובדה שהטיפול כנגד PD-1/PD-L1 הינו התרופה החדשה היחידה בחולים אלו מרמזת כי זהו הגורם.
עוד ייתכן כי הטיפול כנגד PD-1/PD-L1 הביא לחשיפת תגובה חיסונית לטיפול תרופתי שנסבל היטב קודם לכן, עם הופעת פריחה ליכנואידית.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא.
JAMA Dermatol 2016
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!