אונקולוגיה

ההשפעה של שימוש במריחואנה על התפקוד הקוגניטיבי בגיל העמידה (JAMA Intern Med)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי חשיפה קודמת למריחואנה מלווה בזיכרון מילולי גרוע יותר, אך אינה משפיעה על תחומים אחרים של התפקוד הקוגניטיבי.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין חשיפה מצטברת במהלך החיים למריחואנה ובין תפקוד קוגניטיבי בגיל העמידה.

החוקרים התבססו על נתונים ממחקר CARDIA (Coronary Artery Risk Development in Young Adults), עוקבה של 5,115 גברים ונשים בגילאי 18-30 שנים בתחילת המחקר, בתקופה שבין 25 במרץ, 1985, ועד 7 ביוני, 1986 (שנה 0), והיו במעקב במשך עד 25  שנים בין 7 ביוני, 1986, ועד 31 באוגוסט, 2011, להערכת חשיפה מצטברת למריחואנה לאורך שנים באמצעות מדדים חוזרים ולבחינת הקשר עם תפקוד קוגניטיבי לאחר 25 שנים.

החוקרים בחנו שלושה מדדי תפקוד קוגניטיבי לאחר 25 שנים, באמצעות מבחני Rey Auditory Verbal Learning (זיכרון מילולי), Digit Symbol Substitution Test (מהירות עיבוד) ומבחן Stroop Interference Test (תפקוד ניהולי).

מבין 3,385 משתתפים עם נתונים זמינים אודות התפקוד הקוגניטיבי לאחר 25 שנים, 2,852 (84.3%) דיווחו על חשיפה קודמת למריחואנה, אך רק 392 (11.6%) המשיכו להשתמש במריחואנה בגיל העמידה. שימוש נוכחי במריחואנה לווה בזיכרון מילולי ומהירות עיבוד גרועים יותר; חשיפה מצטברת במהלך החיים נקשרה עם תוצאות פחות טובות בשלושת התחומים הקוגניטיביים. לאחר הוצאת משתמשים בהווה במריחואנה, ותקנון לערפלנים אפשריים, החוקרים מצאו כי חשיפה מצטברת למריחואנה במהלך החיים נותרה קשורה באופן מובהק עם זיכרון מילולי גרוע יותר. לכל חמש שנות חשיפה קודמת, הזיכרון המילולי היה גרוע יותר ב-0.13 יחידות מתוקנות, צמקביל לממוצע של 1-2 משתמשים שזכרו מילה אחת פחות מתוך רשימה של 15 מילים, עבור כל חמש שנות שימוש. לאחר תקנון, החוקרים לא מצאו קשר עם התפקוד הניהולי או מהירות עיבוד.

לסיכום, מהנתונים עולה קשר בין חשיפה קודמת למריחואנה ובין זיכרון מילולי גרוע יותר, אך ללא השפעה על תחומים אחרים של התפקוד הקוגניטיבי.

JAMA Intern Med. Published online February 01, 2016

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    בנשים עם תחלואה אימהית חמורה סיכון מוגבר לפניה למחלקה לרפואה דחופה או אשפוז על-רקע הפרעת מצב נפשי לאורך עד 13 שנים לאחר הלידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בשל מצב נפשי בנשים לאחר-לידה  עם וללא תחלואה אימהית חמורה לאורך 13 […]

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    מתן זריקה בשחרור ממושך של Naltrexone בשילוב עם טיפול פומי ב-Bupropion בשחרור ממושך (משלב NTX + BUPN) הדגים תוצאות מבטיחות בטיפול במקרים של הפרעת שימוש במתאפטמינים בדרגה בינונית או חמורה עם ירידה משמעותית בשימוש בתכשירים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Addiction. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש במתאפטמינים עלה ברחבי העולם, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה