מתוצאות מחקר ASPEN עולה כי בחולים עם ממאירות גרורתית מסוג RCC (Renal Cell Carcinoma) שאינה מסוג Clear Cell, הבחירה בין Sunitinib (סוטנט) ובין Everolimus (אפיניטור) צריכה להתבסס על קריטריוני סיכון פרוגנוסטי והסוג ההיסטולוגי של הגידול.
מתוצאות המחקר עולה כי כי חולים עם RCC גרורתי, שאינו מסוג Clear Cell עם קבוצה די מגוונת של חולים. בסיכומו של דבר, החוקרים זיהו תוצאות טובות יותר עם Sunitinib בהשוואה ל-Everolimus, בפרט בחולים עם מחלה בסיכון טוב. עם זאת, זוהו קבוצות חולים אחרות בהן Everolimus הביא לתוצאות טובות יותר, דוגמת חולים עם Chromophobe Kidney Cancer או מחלה בסיכון גרוע.
מחקר ASPEN הינו מחקר רב-מרכזי, בתווית-פתוחה, אקראי, בשלב 2, להשוואת Everolimus מול Sunitinib ב-108 חולים עם RCC שאינו מסוג Clear-Cell, שלא קיבלו טיפול סיסטמי. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול פומי ב-Everolimus (10 מ”ג ליום) או Sunitinib פומי (50 מ”ג ליום). הטיפול ניתן במחזורים של שישה שבועות, עם ארבעה שבועות טיפול ולאחריהן שבועיים ללא טיפול עד התקדמות המחלה או רעילות לא-מתקבלת על הדעת.
החוקרים לא זיהו תופעות רעילות לא-צפויות. תופעות הלוואי הנפוצות בדרגה 3-4 כללו יתר לחץ דם (24% עם Sunitinib לעומת 2% עם Everolimus), זיהום (12% לעומת 7%), שלשולים (10% לעומת 2%), פניאומוניטיס (0% לעומת 9%), סטומאטיטיס (0% לעומת 9%) ותסמונת יד-רגל (8% לעומת 0%).
שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות עם Sunitinib עמדו על 8.3 חודשים, זאת לעומת 5.6 חודשים עם Everolimus (יחס סיכון של 1.41), אך זוהתה הטרוגניות משמעותית בתוצאות לפי סוג היסטולוגי וקבוצת סיכון פרוגנוסטית.
חציון ההישרדות ללא-התקדמות עם Sunitinib היה ארוך יותר, בהשוואה ל-Everolimus, בחולים שסווגו כבעלי סיכון בינוני לפי הקריטריונים המקובלים, בעוד שחציון ההישרדות ללא-התקדמות היה ארוך יותר בחולים בסיכון גרוע שטופלו ב-Everolimus, בהשוואה ל- Sunitinib.
החוקרים כותבים כי זוהו שני סוגי גידולים בהם Sunitinib לווה בשיעורי הישרדות ללא-התקדמות שהיו טובים יותר בהשוואה ל-Everolimus (Papillary ולא-מסווג) ותת-סוג אחד (Chromophobe) בו Everolimus לווה בהישרדות ללא-התקדמות שהייתה ארוכה יותר בהשוואה ל- Sunitinib.
Lancet Oncol 2016
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!