תוצאות ארוכות טווח, שפורסמו בכתב העת Lancet Oncology, מאשרות את התועלת של טיפול כימותרפי-קרינתי ניאו-אדג’וונטי כנגד ממאירות של הוושט והחוקרים שערכו את המחקר טוענים כי טיפול זה עשוי להפוך לטיפול הסטנדרטי במקרים אלו.
החוקרים התבססו על נתונים ממחקר CROSS להשוואת טיפול כימותרפי-קרינתי ניאו-אדג’וונטי עם ניתוח אל מול ניתוח בלבד, שפורסמו בשנת 2012. כעת, לאחר מעקב ארוך טווח של 84.1 חודשים, החוקרים אישרו כי בחולים עם ממאירות נתיחה של הוושט או מעבר וושט-קיבה, טיפול כימותרפי-קרינתי הביא לשיפור ההישרדות הכוללת, עם חציון הישרדות גבוה כמעט כפליים בהשוואה לניתוח בלבד.
בתקופה שבין 30 במרץ, 2004, ועד 2 בדצמבר, 2008, 368 משמונה מרכזים משתתפים (חמישה מרכזים אוניברסיטאיים ושלושה מרכזים גדולים לא-אוניברסיטאיים) בהולנד לקחו חלק במחקר הנוכחי וחולקו באקראי לאחת משתי קבוצות טיפול: 180 חולים לקבוצת ניתוח עם טיפול כימותרפי-קרינתי ניאו-אדג’וונטי ו-188 חולים לקבוצת ניתוח בלבד. שני חולים בקבוצת ההתערבות הסירו את הסכמתם, כך שבסופו של דבר ניתחו החוקרים את התוצאות ב-366 חולים בלבד (178 חולים בקבוצת ההתערבות ו-188 חולים בקבוצת הניתוח).
מבין 171 חולים שקיבלו טיפול ניאו-אדג’וונטי כימותרפי-קרינתי, 95% השלימו את משטר הטיפול במלואו (171 חולים). לאחר חציון מעקב בן 84.1 חודשים אחר החולים ששרדו, חציון ההישרדות הכוללת עמד על 48.6 חודשים בקבוצת הטיפול הניאו-אדג’וונטי עם ניתוח לעומת 24.0 חודשים עם ניתוח בלבד (יחס סיכון של 0.68, p=0.003). חציון ההישרדות הכוללת בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש עמד על 81.6 חודשים בקבוצת הטיפול הניאו-אדג’וונטי עם ניתוח ועל 21.1 חודשים בקבוצת הניתוח בלבד (יחס סיכון של 0.48, p=0.008); בחולים עם אדנוקרצינומה, חציון ההישרדות עמד על 43.2 חודשים לעומת 27.1 חודשים, בהתאמה (יחס סיכון של 0.73, p=0.038).
החוקרים מסכמים וכותבים כי הנתונים ארוכי הטווח מאשרים את התועלת ההישרדותית של טיפול כימותרפי-קרינתי ניאו-אדג’וונטי, בשילוב עם התערבות ניתוחית, בחולים עם ממאירות נתיחה של הוושט או מעבר וושט-קיבה. השיפור הנ”ל הינו בעל חשיבות קלינית הן בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש והן באלו עם אדנוקרצינומה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!