ההשפעה של אסונות גרעיניים (Lancet)

במלאות שבעים שנים להפצצה האטומית, מומחים בוחנים את ההשפעה הרדיולוגית והפסיכולוגית של אסונות גרעיניים וכיצד מידע זה עשוי לסייע בתכנונים עתידיים במקרים של אירועים עתידיים. סקירה זו הינה חלק מסדרה של שלושה חלקים, שפורסמה בכתב העת Lancet.

במאמר הראשון החוקרים בחנו את ההשפעות הבריאותיות ארוכות הטווח של חשיפה לקרינה ודיווחו על הממצאים מההפצצה האטומית ביפן והאסון הגרעיני הגדול ביותר שהיה בצ’רנוביל.

חשיפה לקרינה לוותה בעליה בסיכון למחלות ממאירות לאורך החיים, ומכאן החשיבות של המשך מעקב אחר אלו שנחשפו לקרינה. ההשפעות המאוחרות של חשיפה לקרינה זוהו במחקרים ארוכי-טווח, בקנה מידה גדול, כאשר המקור המהימן ביותר היה מחקר העוקבה אחר יפנים ששרדו את ההפצצה האטומית בהירושימה ונגסאקי.

במחקר Life Span Study עקבו החוקרים אחר כ-94,000 משתתפים ששרדו הפגזה אטומית משנת 1950 ועד ההווה וזיהו בבירור עליה בסיכון למחלות ממאירות בשורדים. הסיכון לגידולים סולידים היה פרופורציונאלי למנת הקרינה והסיכון היה גבוה יותר באלו שנחשפו בילדות או בבגרות מוקדמת.  בדומה, לאחר אסון צ’רנוביל תועד סיכון מוגבר לממאירות של בלוטת התריס בילדות.

עם זאת, עדיין לא ידוע רבות אודות החשיפה לקרינה, כאשר אין נתונים רבים אודות ההשפעה של קרינה במינון נמוך עם הסיכון לממאירות.

הסיכון לממאירות עלה לאחר חשיפה למינון בינוני-עד-גבוה (למעלה מ-0.1-0.2 Gy), אך עדיין לא ברור אם הסיכון עולה עם מינונים נמוכים (עד 0.1 Gy).

החוקרים קוראים גם לבחון סוגיות רפואיות אחרות, מעבר למחלות ממאירות. במינונים גבוהים, וככל הנראה גם במינונים נמוכים, קרינה עשויה להביא לעליה בסיכון למחלות קרדיווסקולאריות, נשימתיות ואחרות. עם זאת, לא ידוע עם העליה בסיכון למחלות שונות נותרת במינונים נמוכים, ונושא זה שנוי מאוד במחלוקת.

בילדים שנחשפו בחיים העובריים לקרינה במינון גבוה עקב הפגזה אטומית תועדו סיבוכים הנוגעים להתפתחות מערכת העצבים המרכזית, והסיכון לממאירות עלה עם המינון האימהי. עד כה לא תועדו השפעות תורשתיות בילדים ששרדו הפגזה אטומית.

במחקר שני מהמרכז הרפואי בפוקישימה, יפן, בחנו החוקרים את ההשפעות של האסון הגרעיני על המצב הפסיכולוגי של התושבים הגרים באזור. ההשפעות של התאונה בכור עשויות להיות משמעותיות, החל מהשפעות קצרות טווח ועד השפעות ארוכות טווח, כולל השפעות חברתיות ופסיכולוגיות.

תופעות דומות תוארו לאחר פוקישימה, כאשר 14.6% מהמבוגרים דיווחו על מצוקה פסיכולוגי, שיעור גבוה פי חמש בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. פינוי חוזר והעדר מקום מגורים קבוע הובילו לבעיות רפואיות חמורות באוכלוסיות פגיעות, דוגמת הקשישים, בהם שיעורי התמותה עלו פי שלוש במהלך שלושת החודשים הראשונים לאחר הפינוי.

למרות שמינון הקרינה היה נמוך יחסית, ולא היו תופעות גופניות צפויות, לבעיות פסיכולוגיות וחברתיות, בעיקר עקב הבדלים בהערכת הסיכון, עשויות להיות השפעה הרסנית על חיי האנשים.

במאמר השלישי החוקרים מיפן דנו בתכניות לעתיד. הם מדווחים כי ברחבי העולם ישנם 437 כורים גרעיניים ולפחות שליש ממוקמים באזורי אוכלוסיה צפופה יותר מפוקישימה. יש לנקוט אמצעים להגנה על מיליוני האנשים העשויים להיות חשופים לקרינה במקרה של תאונה גרעינית.

הם קוראים לפתח תכניות מתאימות להגנה על הציבור וצמצום ההשפעות השליליות, כמו גם להגנה על צוותי חירום עקב חשיפה לקרינה במינון גבוה. בנוסף, יש להשלים מחקרים נוספים במטרה לסייע לקובעי המדיניות למנוע תמותה מוקדמת באוכלוסיות פגיעות, דוגמת חולים מאושפזים, במהלך פינוי בזמן חירום.

Lancet. Published online August 1, 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תוצאות פסיכולוגיות ותפקודיות ספציפיות לסרטן הערמונית שדווחו על ידי מטופלים בקרב גברים עם סרטן ערמונית בסיכון נמוך שנתיים לאחר האבחון: מחקר PREPARE Prospective Cohort

תוצאות פסיכולוגיות ותפקודיות ספציפיות לסרטן הערמונית שדווחו על ידי מטופלים בקרב גברים עם סרטן ערמונית בסיכון נמוך שנתיים לאחר האבחון: מחקר PREPARE Prospective Cohort

מקור: UROLOGY
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|21/06/2026

במחקר, שבוצע בכמה מרכזים בארה”ב, המטופלים בקבוצת המעקב דיווחו על תופעות לוואי נפשיות

בדיקה רקטלית היא “בדיקה גרועה לסרטן הערמונית” – מנתחים וארגוני צדקה מסכימים

בדיקה רקטלית היא “בדיקה גרועה לסרטן הערמונית” – מנתחים וארגוני צדקה מסכימים

מקור: Baus
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|31/05/2026

רובנו חונכנו שבגברים ‘בדיקת האצבע’, בדיקה רקטלית של הערמונית, היא חלק ממערכת של גילוי מוקדם של סרטן הערמונית, אולם בשנים האחרונות ירדה בדיקה זו מחשיבותה

סיכום מחקר KEYNOTE-689: פמברוליזומאב (Pembrolizumab) (Keytruda) כטיפול פרי־אופרטיבי

סיכום מחקר KEYNOTE-689: פמברוליזומאב (Pembrolizumab) (Keytruda) כטיפול פרי־אופרטיבי

מקור: NEJM
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|13/05/2026

מחקר פאזה III, אקראי ורב־מרכזי זה בחן את היעילות ואת הבטיחות של מתן חוסם ה־PD-1, פמברוליזומאב (קיטרודה), בשילוב עם הסטנדרט הטיפולי המקובל (ניתוח + קרינה או כימותרפיה) עבור חולים עם HNSCC נתיח בשלב III או IVA

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן