בדיקה כרומוסקופית עשויה לסייע באבחנת אדנומות בחולים עם תסמונת Lynch (מתוך Am J Gastroenterol)

בחולים עם תסמונת Lynch Syndrome, בדיקת קולנוסקופיה עם כרומוסקופיה עשויה להביא לזיהוי אדנומות שאחרת לא היו מזוהות עם בדיקת קולנוסקופיה סטנדרטית, כך מדווחים חוקרים מצרפת במאמר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Gatroenterology.

לדברי החוקרים, תסמונת Lynch Syndrome הינה נטיה גנטית לסרטן מעי גס. בדיקת קולנוסקופיה עם כריתת פוליפים אדנומטוטיים עשויה למנוע, באופן חלקי, הופעת ממאירויות אלו של המעי הגס והרקטום. בדיקת קולנוסקופיה סטנדרטית עשויה לפספס אבחנה של פוליפים שטוחים קטנים.

במחקר הפרוספקטיבי הנוכחי מספקים החוקרים עדויות משמעותיות באשר לבדיקת כרומואנדוסקופיה בתת-קבוצה זו של חולים. לשם כך הם בחנו את הנתונים אודות 78 חולים שעברו בדיקת קולנוסקופיה כבדיקת סקירה או מעקב.

בדיקת קולנוסקופיה סטנדרטית שימשה ראשונה לזיהוי נגעים נראים לעין ולאחריה הושלמה בדיקת קולנוסקופיה עם כרומוסקופיה ע”י גסטרואנטרולוג אחר, שלא היו מודע לממצאי הבודק הראשון.

בסיכומו של דבר, 32 חולים (41%) עם לפחות אדנומה אחת זוהו באמצעות בדיקת כרומוקולנוסקופיה, שיעור גבוה משמעותית בהשוואה לגישה הסטנדרטית (23%).

מבין חולים אלו עם אדנומות, ב-44% זוהתה לפחות אדנומה אחת רק בבדיקה עם כרומוסקופיה. מספר האדנומות הממוצע שזוהה בכל מטופל עמד על 0.7 עם כרומוקולונוסקופיה לעומת 0.3 עם הגישה הסטנדרטית.

לאור ממצאים אלו, החוקרים טוענים כי בדיקת כרומוקולונוסקופיה עשויה לאפשר שיעורי אבחנה גבוהים יותר של אדנומות, דבר שיאפשר ככל הנראה מניעה טובה יותר של סרטן מעי גס ורקטום בחולים עם תסמונת Lynch.

Am J Gastroenterol 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן