הנחיות הממליצות על דחיה בת שנה אחת של ניתוח לא-לבבי אלקטיבי לאחר הכנסת תומכנים מצופי תרופה הינה אחד הצעדים העשויים להפחית את שיעור הסיבוכים הלבביים המג’וריים לאחר ניתוחים אלו, כך טוענים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Surgery.
החוקרים מצאו כי כאחד מכל חמישה חולים צפוי לניתוח לא-לבבי במהלך השנתיים לאחר הכנסת תומכנים. בשנת 2007, ה-ACC/AHA עדכנו את ההנחיות והמליצו על דחייה של 365 ימים לאחר הכנסת תומכן מצופה-תרופה ודחייה של 42 ימים לאחר הכנסת תומכני מתכת ערומים.
להערכת היקף השינוי הנ”ל על התוצאות, החוקרים בחנו את הנתונים מ-Veterans Affairs וזיהו 8,034 פרוצדורות אלקטיביות, לא-לבביות, בין השנים 2005-2007, ו-8,600 מקרים בתקופה שלאחר פרסום המלצה זו.
חציון הזמן עד לניתוח עמד על 364 ימים, כאשר בוצעו סך הכל 11,026 פרוצדורות (66.3%) לאחר הכנסת תומכנים מצופי תרופה ו-5,608 מקרים (33.7%) בוצעו לאחר הכנסת תומכני מתכת ערומים. לאחר פרסום ההנחיות, העיכוב לפני הניתוח עלה משמעותית מ-324 ל-404 ימים לאחר הכנסת תומכנים מצופי תרופה וירד משמעותית מ-402 ל-309 ימים לאחר הכנסת תומכני מתכת ערומים.
בסיכומו של דבר, 617 חולים (3.7%) פיתחו סיבוך לבבי מג’ורי בתוך 30 ימים, אך שיעור זה היה נמוך יותר משמעותית לאחר פרסום ההנחיות (3.3% לעומת 4.2%).
לאחר תקנון לגורמי סיכון לבביים ומאפייני הפרוצדורות, תועדה ירידה אבסולוטית של 0.9% בסיכון לסיבוכים לבביים מג’וריים (יחס סיכויים של 0.74). נראה כי ההנחיות הללו הובילו לשינוי מועד הניתוח כמו גם להפחתת שיעור הסיבוכים הלבביים המג’וריים.
עם זאת, שיעור הסיבוכים הלבביים המג’וריים לאחר הכנסת תומכנים מצופי תרופה החל לרדת לפני פרסום ההנחיות. שיעורים אלו ירדו מ-5.5% בשנת 2005 ל-4.3% בשנת 2006 ונותרו יציבים עד שנת 2010.
מנגד, החוקרים מציינים כי שיעור הסיבוכים הלבביים המג’וריים לאחר הכנסת תומכני מתכת ערומים עלה מ-4.3% בשנת 2005 ל-8.0% בשנת 2007, אך ירד ל-4.8% לאחר פרסום ההנחיות.
לסיכום, ממצאים אלו מדגישים את הצורך במחקרים נוספים להערכת גורמים המשפיעים על אירועים לאחר ניתוחים, בעיקר בקרב חולים לאחר השתלת תומכני מתכת ערומים.
JAMA Surgery 2014
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!