בנשים עם היסטוריה של סרטן שד, התחלת טיפול במעכבי TNF (Tumor Necrosis Factor) כנגד דלקת מפרקים שגרונית למעלה מחמש שנים לאחר אבחנת המחלה הממארת, אינה מעלה את הסיכון להישנות סרטן שד, בהשוואה לנשים שלא החלו בטיפול התרופתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Annals of Rheumatic Disease.
לדברי החוקרים, ממאירות של השד הינה ככל הנראה הממאירות המשמעותית ביותר בנשים עם דלקת מפרקים שגרונית, מאחר ששתי המחלות נפוצות בעיקר בנשים מבוגרות. מהממצאים עולה כי ניתן לטפל בבטחה במעכבי TNF בנשים עם היסטוריה של סרטן שד.
מדגם המחקר כלל 143 נשים עם היסטוריה של סרטן שד, שקיבלו טיפול במעכבי TNF בין השנים 1999-2010, להן התאימו החוקרים נשים עם דלקת מפרקים שגרונית והיסטוריה של סרטן שד, שלא החלו בטיפול במעכבי TNF (1,598 נשים). בניתוח הנתונים הסופי נכללו 120 נשים שטופלו במעכבי TNF ו-120 נשים שלא קיבלו טיפול ביולוגי.
בקבוצת ההתערבות, בנשים עם דלקת מפרקים שגרונית חמורה יותר, חציון הזמן עד להתחלת טיפול בדלקת מפרקים שגרונית לאחר אבחנת הממאירות עמד על 9.4 שנים; נשים בקבוצת הביקורת הותאמו גם למשך הזמן שחלף מאבחנת סרטן שד (במרווח של שלוש שנים). חציון המעקב עמד על 4.9 שנים בקבוצת ההתערבות ועל 4.6 שנים בקבוצת הביקורת.
בקבוצת ההתערבות, 9 נשים אובחנו עם הישנות סרטן שד במהלך מעקב במשך 592 שנות-אדם, זאת בהשוואה ל-9 נשים בקבוצת הביקורת, במהלך 550 שנות אדם. יחס הסיכון עם טיפול במעכבי TNF, בהשוואה לנשים שלא קיבלו טיפול ביולוגי, עמד על 0.8. בקרב נשים שהחלו בטיפול במעכבי TNF בתוך חמש שנים מאבחנת הממאירות, יחס הסיכון עמד על 1.4 ובאלו שהחלו בטיפול חמש שנים לאחר אבחנת הממאירות, יחס הסיכון עמד על 0.8. כל הממצאים הללו לא היו מובהקים סטטיסטית.
עם מעקב ממוצע של חמש שנים, החוקרים מצאו כי אין הבדל בסיכון להישנות סרטן שד בין נשים עם היסטוריה של סרטן שד ודלקת מפרקים שגרונית, בין אם טופלו במעכבי TNF ובין אם לא קיבלו טיפול ביולוגי.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!