מתן תרומת כליה קשור לעלייה בסיכון לכשל כלייתי, אך הסיכון האבסולוטי נותר נמוך (JAMA)

מאת  מערכת אי-מד

אנשים התורמים אחת מכליותיהם נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלת כליות סופנית (ESRD), אך הסיכון האבסולוטי לכך עדיין נמוך, כך עולה ממחקר חדש מ-JAMA .

במגרת האנליזה של נתוני ה-NHANES הוערך הסיכון לאורך 15 שנה להגעה ל-ESRD , ונמצא שבקרב תורמי כליה הוא מגיע ל-30.8 לכל 100,000 בהשוואה ל-3.9 ל-10,000 למשתתפים בריאים תואמים שלא תרמו כליה.

החוקרים מציינים שעדיין מדובר על שיעור סיכון אבסולוטי נמוך של כ-1 לכל 1000 תורמים לאורך 15 שנה. עם זאת הם סבורים שתורמים פוטנציאלים של כליות צריכים להיות מודעים לסיכון המוגבר. בביקורת למחקר ציינו מס’ נפרולוגים המצוטטים במדפייג’ שאין לקבוע בוודאות סיבתיות ושייתכן שיש גורמים אחרים המעלים את הסיכון היחסי בקרב התורמים, ובעיקר יש לבחון אם לא מדובר בקשר משפחתי גנטי המשפיע על הסיכון שכן מרבית התורמים הם קרובי משפחה של חולי כליות סופניים.

יחד עם זאת יש הסכמה בין המומחים שהמחקר מצביע על הצורך לבחון בצורה יותר מדוקדקת את התורמים ולהעריך את רמת הסיכון להתפתחות מחלה כלייתית אצלם.

יש לציין שמחקרים קודמים הצביעו על כך שעבור תורמי הכליות הפרוצדורה בטוחה בטווח הקצר, וששיעורי ההישרדות בטווח הארוך דומים לאנשים בריאים שלא תרמו כליה.

במחקר הנוכחי בחנו החוקרים 96,217 תורמי כליה ו-20,024 משתתפים תואמים שלא תרמו כליה בין 1994 ל-2011, תוך מעקב אחר התפתחות של ESRD .

כאמור, החוקרים מצאו עלייה מובהקת בסיכון ל-ESRD בקבוצת התורמים לאורך 15 שנות מעקב, אשר נותרה מובהקת גם עבור לבנים ושחורים. בנוסף, הם מצאו שהסיכון המוערך לאורך החיים ל-ESRD בקרב תורמי כליה הוא עדיין נמוך יותר מאשר באוכלוסיה הכללית, שכן השכיחות באוכלוסיה הכללית מושפעת גם מהסיכון המוגבר שיש לחולי סוכרת (שאצלם הסיכון הוא 326 ל-10,000 לעומת 90 ל-10,000 באוכלוסיה הכללית).

במאמר מערכת מציעים המחברים ליידע כאמור את התורם על הסיכון וכן לשלבו בבדיקות ניטור שנתיות לבדיקת אלבומינוריה, רמות סוכרת בדם, לחץ דם וכד’. עם זאת הם גם מציינים כי אין לקשור בוודאות את הסיכון המוגבר לעצם מתן תרומת הכליה. מבחינת בריאות הציבור, סבורים המחברים שיש בהחלט מקום לעודד מתן תרומת כליה לתורמים מתאימים.

JAMA2014; 311(6): 579-586.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מקור: J Endourol
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|15/03/2026

קיימת אוכלוסייה של חולים עם אבנים דו־צדדית גדולות הזקוקה לטיפול מילעורי בשתי הכליות. השאלה היא האם רצוי לבצע את הטיפול בשתי הכליות באותו מועד או לטפל בכליה אחת ולאחר החלמה לבצע את הטיפול בכליה השנייה?

הקשר בין אבנים בכליות לסיכון עתידי לסרטן אורותל בדרכי השתן העליונות; סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

הקשר בין אבנים בכליות לסיכון עתידי לסרטן אורותל בדרכי השתן העליונות; סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: UROLOGY
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|20/01/2026

אבנים במערכת השתן הן תופעה שכיחה במיוחד באקלים חם כמו בישראל, והמאמר המוצג סקר את הקשר של שאת אפיתל המעבר ומחלת אבנים בדרכי השתן העליונות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן