מתוצאות מחקר IBIS-II, שהוצגו בכנס ה-San Antonio Breast Cancer Symposium, עלה כי הטיפול ב-Anastrozole הביא לירידה של 53% בסיכון להתפתחות סרטן שד ראשוני, ובעקבות זאת טענו מומחים כי מדובר בתרופה הטובה ביותר למניעה ראשונית של סרטן שד בנשים לאחר-מנופאוזה. עם זאת, מומחים אחרים חולקים על מסקנה זו.
החוקרים מדווחים כי בכל הנוגע למניעה ראשונית, הירידה בסיכון עם Anastrozole הייתה דומה לזו שתוארה עם מעכבי ארומטאז אחרים, Exemestane (Aromasin) במחקר MAP.3.
תוצאות אלו עם מעכבי ארומטאז היו בולטות יותר מהתוצאות עם טיפול ב-SERM (Selective Estrogen Receptor Modulator), טמוקסיפן ורלוקסיפן, אך ישנם גורמים אחרים שיש לקחת בחשבון, בעיקר פרופיל תופעות הלוואי.
המומחים סבורים כי הטיפול המתאים תלוי מאוד במטופלת, המאפיינים ובריאות העצם, או מחלות רקע אחרות העשויות להגדיל את הסיכון לתופעות לוואי עקב טיפול במעכבי ארומטאז, בהשוואה לטמוקסיפן. תופעות הלוואי בדמות ממאירות של רירית הרחם ותרומבואמבוליזם על-רקע טיפול בטמוקסיפן לא תוארו עם טיפול במעכבי ארומטאז.
עם הקפדה על בדיקות צפיפות עצם בתחילת הטיפול ומתן ביספוספנטים לנשים בסיכון, במחקר IBIS-II זיהו החוקרים עליה קטנה ולא-משמעותית בשיעורי השברים בהשוואה לפלסבו (9% לעומת 8%). שיעור התסמינים הוזומוטוריים היה גבוה בשתי הקבוצות ולא הרבה יותר גרוע עם Anastrozole (57% לעומת 49%)
החוקרים זיהו הבדל קטן בשכיחות כאבי מפרקים, עם 64% מהמטופלות ב- Anastrozole ו-58% מהמטופלות בפלסבו, ועליה אבסולוטית של 4% ו-2% בלבד בכאבי מפרקים בדרגה בינונית וחמורה, בהתאמה.
יתרה מזאת, זוהתה ירידה יחסית של 40% בממאירויות שאינן סרטן שד בקבוצת המטופלות ב- Anastrozole, בעיקר ממאירויות עוריות וממאירויות של המעי הגס והרקטום. אעפ”י שהחוקרים לא מצאו הסבר לממצאים אלו, העומדים בניגוד לציפיות ממחקרים אחרים, הם היו משמעותיים מאוד ודורשים הערכה נוספת.
עם זאת, מומחים בתחום הטילו ספק ברעילות הנמוכה שתוארה במחקר הנוכחי וכיצד הדבר יתקבל ע”י המטופלות. הם טוענים כי במחקר ATAC נערכה השוואה בין Anastrozole וטמוקסיפן, עם עליה בשכיחות כאבי מפרקים שלא ניתן להתעלם ממנה.
אחד הנושאים העיקריים הוא כיצד להסביר למטופלות על תופעות לוואי הקשורות בטיפול ותופעות שאינן קשורות בטיפול המניעתי. קשה להסביר כי מרבית הכאבים והמכאובים של המטופלות אינם נובעים מהטיפול התרופתי, אלא פשוט תוצאה של הגיל. הצפי הוא כי המטופלות שיחשבו כי הטיפול אחראי לסבלן פשוט יפסיקו את הטיפול.
חשש נוסף שהעלו המבקרים נגע לאיכות הדיווח על תופעות לוואי, כאשר לטענתם, רופאים אינם מדווחים באופן הולם על רעילות טיפולים.
המומחים טוענים כי ההבדלים בפרופיל תופעות הלוואי של SERM ושל מעכבי ארומטאז מחייב התאמה פרטנית של הטיפול התרופתי. לדוגמא, אישה פעילה מינית ככל הנראה תעדיף טיפול ברלוקסיפן או טמוקסיפן על-פני טיפול ב- Anastrozole. החוקרים מסכימים עם המומחים כי דרושה התאמה אישית של הטיפול לכל מקרה לגופו.
הם קוראים למצוא סמן שיסייע בהדגמת התועלת של טיפול אנדוקריני, בדומה לאיזון לחץ דם למניעת מחלות לב. במידה ויזוהה מדד כזה אזי ניתן יהיה להוכיח את התועלת שת התרופות עוד לפני השלמת חמש שנות טיפול, והדבר עשוי להגדיל את המוטיבציה של המטופלות.
מתוך כנס ה-San Antonio Breast Cancer Symposium
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!