טיפול בתרופות פומיות המעלות את הרגישות לאינסולין בעיקר TZD (Thiazolidinediones) מלווה בירידה משמעותית בסיכון למחלות ממאירות בנשים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מניתוח רטרוספקטיבי של שני מאגרי נתונים גדולים, שפורסם בכתב העת Diabetes, Obesity, and Metabolism.
החוקרים מדווחים כי תרופות המעלות את הרגישות לאינסולין עשויות לסייע במניעה וטיפול במחלות ממאירות או למנוע הישנות ממאירות. מדובר בתרופות זולות, זמינות מאוד וקלות לנטילה, בהשוואה לתרופות כימותרפיות, אם כי המנגנון אינו-ברור לחלוטין וככל הנראה קשור בהשפעות גורמי גדילה של אינסולין.
החוקרים אספו נתונים אודות כ-25,000 חולים במאגר Cleveland Clinic Diabetes Registry וכ-48,000 חולים במאגר Cleveland Clinic Tumor Registry במהלך השנים 1998-2006.
מחלות ממאירות חדשות אובחנו ב-892 מבוגרים (513 נשים ו-379 גברים), שקיבלו מרשם לאחד מבין ארבעה סוגים של תרופות להפחתת רמות הסוכר בדם מטפורמין, סולפוניל-אוריאה (Glimepiride, Glipizide או Glyburide), Meglitinide (Repaglinide ו-Nateglinide), או TZD (Rosiglitazone או Pioglitazone). החוקרים לא כללו חולים שנטלו למעלה מתרופה פומית אחת לסוכרת ואלו שנטלו משפחות אחרות של תרופות פומיות לטיפול בסוכרת.
ממצאי המחקר מאשרים תוצאות מחקרים קודמים, שמצאו כי ממאירות הרבה יותר נפוצה בקרב חולי סוכרת. שיעורי ההיארעות המתוקנים לגיל של מחלות ממאירות בחולי סוכרת עמדו על 952 ל-100,000 מקרים בגברים ו-802 ל-100,000 מקרים בנשים. שיעורים אלו היו גבוהים יותר ב-39% בגברים וגבוהים יותר ב-56% בנשים, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.
החוקרים לקחו בחשבון עשרים משתנים הקשורים עם חומרת סוכרת ו/או סיכון לממאירות, כולל גיל, מדד מסת גוף, ערכי HDL ו-LDL, מחלת לב כלילית, מוצא, מין, ערכי HbA1c, טיפול בסטטינים, הכנסה, תפקוד כלייתי ועישון סיגריות. הם ערכו מודלים שונים להערכת התוצאות בגברים ובנשים.
לא זוהו הבדלים משמעותיים בשיעורי המחלות הממאירות לפי הטיפול לסוכרת בקרב גברים. ייתכן כי הדבר נובע מגורמים אחרים, דוגמת גיל, מצב סוציו-אקונומי ועישון, שזוהו כגורמי סיכון משמעותיים למחלות ממאירות בגברים, שעלו על כל השפעה של תרופות לסוכרת. החוקרים מציעים עוד כי הבדלים בהורמוני מין עשויים לשחק תפקיד.
עם זאת, בקרב נשים, באלו שטופלו בתרופות המעלות את הרגישות לאינסולין (TZD או מטפורמין) נרשמה ירידה של 21% בסיכון לממאירות, בהשוואה לאלו שנטלו תרופות המעודדות הפרשת אינסולין (סולפוניל-אוריאה ו-Meglitinide). משמעותי עוד יותר היה הממצא לפיו בנשים שנטלו TZD תועדה ירידה של 32% בסיכון לממאירות, בהשוואה לאלו שנטלו סולפוניל-אוריאה.
שני האתרים הנפוצים ביותר למחלות ממאירות כללו את הערמונית (129 חולים) והשד (104 חולות), שהיו אחראיים לכ-25% מהמחלות הממאירות. עם זאת, המספרים של כל סוג ממאירות לא היו גדולים דיו בכדי לספק נתונים משמעותיים בנוגע לקשר עם הטיפול התרופתי.
בניגוד למחקרים קודמים שהדגימו קשר בין Pioglitazone ובין סרטן ערמונית, לא זוהה קשר דומה במחקר הנוכחי. החוקרים מדווחים על 29 מקרים של סרטן ערמונית ו-122 מקרים של סרטן בדרכי השתן, אך ללא הבדלים משמעותיים בסיכון בין מטופלים ב-TZD ואלו שלא טופלו ב-TZD. עם זאת, שוב מדובר היה במספר קטן של מקרים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!