ביוני 2013 הודיע מנהל המזון והתרופות האמריקאי על הרחבת האישור לטיפול ב- Denosumab להכללת טיפול במתבגרים ומבוגרים על גידולים מסוג GCTB (Giant Cell Tumor of Bone). Denosumab מהווה אפשרות טיפול בחולים אלו, שאינם מועמדים להתערבות ניתוחית, או שאחרת היו נדרשים לניתוח נרחב ומשנה חיים.
מנהל התרופות והמזון האמריקאי בחן במסגרת מסלול מהיר את הבטיחות והיעילות של Denosumab במחקר בשלב 2 להערכת Denosumab.
החוקרים הסבירו את שלוש הסיבות שהובילו לאישור מהיר של Denosumab. ראשית, אין טיפול יעיל אחר; שנית, מדובר בתרופה הגיונית ומכוונת מטרה ושלישית, גידולי תאי ענק של העצם אופייניים בחולים צעירים, בגילאי 15-50 שנים ופחות נפוצים במבוגרים יותר. כמו כן, הרעילות הכוללת היא מינימאלית.
כעת שהתרופה אושרה להתוויה זו, אין צורך במחקר אקראי בשלב 3. החוקרים מסבירים כי לא יהיה אתי לא לטפל בתרופה זו בחולים עם הישנות או באלו עם גידול בעמוד השדרה או באזור אחר שאינו נגיש בקלות או עם התפשטות גרורות.
ההערכה הראשונית של Denosumab לטיפול ב-GCTB נערכה במסגרת מחקר בשלב 1 באוסטרליה. במסגרת המחקר, ב-30 מבין 35 החולים שנבחנו (86%) עם גידול חוזר או לא-נתיח תועדה תגובה של הגידול, שהוגדרה כהיעלמות של לפחות 90% מתאי הענק או ללא התקדמות רדיולוגית של נגעי המטרה עד לאחר 25 שבועות. תוצאות בדיקות היסטולוגיות, שהיו זמינות עבור 20 חולים, הדגימו היעלמות מלאה או כמעט-מלאה של תאי ענק, ותוצאות רדיולוגיות הדגימו העדר התקדמות או מחלה יציבה ב-10 מבין 15 החולים עבורם היו נתונים זמינים.
במחקר בשלב 2, נבחנו שלוש קבוצות חולים: 170 חולים עם מחלה לא-נתיחה; 101 חולים עם גידול נתיח אך הניתוח לווה בתחלואה חמורה; ו-11 חולים הועברו ממחקר בשלב 1 להערכת Denosumab.
חולים עם מחלה לא-נתיחה ונתיחה קיבלו טיפול ב-Denosumab במינון 120 מ”ג כל ארבעה שבועות, עם מנת העמסה בימים 8 ו-15 במחזור הראשון. אלו שנכללו בשלב 1 המשיכו במשטר הטיפול מהמחקר הקודם.
תוצא הסיום העיקרי היה פרופיל הבטיחות של Denosumab במונחים של תופעות לוואי ותוצאות חריגות בבדיקות מעבדה. תוצאי סיום משניים כללו את הזמן עד להתקדמות המחלה בקבוצת החולים עם מחלה לא-נתיחה, ושיעור החולים עם מחלה נתיחה, בהם ניתן היה למנוע את ההתערבות הניתוחית לאחר שישה חודשים.
נמק של עצם הלסת תועד ב-3 מבין 281 חולים (1%) שנבחנו לבטיחות ו-15 (5%) מהחולים פיתחו היפוקלצמיה. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר בדרגה 3/4 כללו היופוספטמיה (9 חולים), אנמיה (3 חולים), כאבי גב (3 חולים) וכאבי גפיים (3 חולים). תופעות לוואי חמורות תועדו ב-25 חולים, אך לא תועדו מקרי תמותה עקב הטיפול.
ב-163 מבין 169 החולים בקבוצת המחלה הלא-נתיחה לא נרשמה התקדמות של המחלה לאחר חציון מעקב של 13 חודשים. בקבוצת החולים עם מחלה נתיחה, 74 מבין 100 חולים לא נדרשו לניתוח לאחר חציון מעקב של 9.2 חודשים ו-16 מבין 26 חולים (62%) נדרשו לניתוח פחות נרחב מהמתוכנן.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!