ממחקר חדש עולה כי מתאדון ו- Buprenorphine הן חלופות אפשריות לשיכוך כאבים בחולים עם כאב כרוני והפרעת התמכרות לאופיואידים. עם זאת, בכל הנוגע לבטיחות, ישנו יתרון למתן Buprenorphine. ממצאי המחקר פורסמו בכנס השנתי ה-43 מטעם ה-American Society of Addiction Medicine.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות בין טיפול ב- Buprenorphine ובין טיפול במתאדון להקלה על כאב כרוני בחולים עם הפרעת התמכרות לאופיואידים. הטיפול ניתן למשך תקופה של שישה חודשים.
מדגם המחקר כלל 54 חולים, שחולקו באקראי לטיפול ב- Buprenorphine או מתאדון. כל המשתתפים סבלו מהפרעת התמכרות לאופיואידים וכן נדרשו לניסיון כושל אחד, לכל הפחות, לטיפול המכוון לגמילה.
בקבוצת המטופלים ב- Buprenorphine/Naloxone ניתן טיפול במינון 4-16 מ”ג ליום, עם מינון יומי ממוצע של 14.93 מ”ג של Buprenorphine ו-3.73 מ”ג של Naloxone. בקבוצת המטופלים במתאדון המינון עמד על 10-60 מ”ג מתאדון ו-מינון יומי ממוצע של 29.09 מ”ג ליום.
13 חולים בכל קבוצה השלימו את ששת חודשי המחקר (סך כולל של 26 חולים).
הן טיפול ב- Buprenorphine והן טיפול במתאדון הובילו לירידה של 12.75% בכאב לאחר שישה חודשי טיפול, בהשוואה לרמת הכאב בעת הביקור הראשוני, והטיפול ב- Buprenorphine ומתאדון היה דומה בהיקף שיכוך הכאבים והתפקוד.
טיפול במתאדון הביא לשימוש מועט באופיואידים, בהשוואה לטיפול ב- Buprenorphine. עם זאת, הטיפול ב- Buprenorphine היה בטוח יותר בהשוואה לטיפול במתאדון, הודות לסיכוי הנמוך יותר לתמותה עקב מינון-יתר ודיכוי נשימתי.
חולים רבים במחקר דיווחו על שיפור בתפקוד במהלך ששת חודשי הטיפול. עם זאת, הנתונים לא הדגימו כל שינוי בתפקוד, ככל הנראה מאחר שהמדד ששימש להערכת התפקוד במחקר לא היה רגיש דיו. לפיכך, נותר עוד לקבוע אם תרופות אלו אכן עשויות להביא לשיפור בתפקוד, ולשם כך הם ערכו במחקר נוסף בנושא. יתרה מזאת, הם קוראים לבחון את המנגנון הנוירו-פסיכולוגי של תרופות אלו וכן את ההשפעות ארוכות הטווח.
מתוך הכנס השנתי ה-43 מטעם ה-American Society of Addiction Medicine
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!