נוגדי-דיכאון בטוחים ויעילים כנגד דיכאון מג’ורי ומחלות רקע רפואיות (Ann Fam Med)

ממחקר חדש עולה כי נוגדי-דיכאון הם בטוחים ויעילים לשימוש בחולים עם דיכאון ומחלות רקע רפואיות, בדומה להשפעתם בחולים עם דיכאון בלבד. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Annals of Family Medicine.

מהמחקר הרב-מרכזי, אקראי עולה עוד כי טיפול מונותרפי ב-SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) היה יעיל כטיפול נוגד-דיכאון משולב בחולים עם מחלות רקע רפואיות ודיכאון מג’ורי.

במסגרת המחקר השוו החוקרים את התועלת של טיפול מונותרפי בתרופות ממשפחת SSRI (Escitalopram עם פלסבו) עם שני שילובים של נוגדי-דיכאון (Escitalopram עם Bupropion-SR ו-Venlafaxine XR עם Mirtazapine) בחולים עם הישנות דיכאון מג’ורי ללא פסיכוזה.

מדגם המחקר כלל 665 משתתפים בגילאי 18-74 שנים, 335 מהם קיבלו טיפול כנגד לפחות מחלת רקע רפואית אחת. המשתתפים חולקו באקראי לאחת משלוש קבוצות המחקר.

כל המשתתפים לא היו מודעים לטיפול שניתן להם. המחקר כלל 12 שבועות טיפול אקוטי ו-16 שבועות טיפול מעקב. היעד העיקרי היה חומרת תסמיני דיכאון, כפי שנקבע על-פי 16-item Quick Inventory of Depressive SymptomatologySelf Report. יעדים משניים כללו את סבילות הטיפול.

בתום המחקר, 49.5% מהחולים דיווחו כי לא סבלו ממחלות רקע רפואיות, 23.8% דיווחו על מחלה אחת, 14.8% דיווחו על שתי מחלות ו-11.9% דיווחו על שלוש מחלות רקע. בחולים עם שלוש מחלות רק, או יותר, נרשם ליקוי סוציאלי ותעסוקתי חמור יותר; באלו עם שתי מחלות רקע ומעלה, אירוע הדיכאון הנוכחי היה ארוך יותר משמעותית. ההיארעות של דיכאון כרוני עלתה עם עליה במספר מחלות הרקע.

חולים עם מחלות רפואיות היו מבוגרים יותר בעת הופעת דיכאון. בהתאם, מסבירים החוקרים, ייתכן כי הדבר נובע כתוצאה מכך שעם הגיל, הנטל של מחלות הרקע מעלה את הנטייה להתפתחות דיכאון.

מהמחקר עולה עוד כי משתתפים עם רמת השכלה גבוהה יותר סבלו ממספר נמוך יותר של מחלות רפואיות.

החוקרים לא מצאו הבדלים משמעותיים בתוצאות הטיפולים כנגד דיכאון מג’ורי, בהתאם למספר מחלות הרקע הרפואיות. מהתוצאות עולה כי אין הבדלים משמעותיים בחומרת התסמינים או בסבילות הטיפול בין קבוצות עם מספר שונה של מחלות רקע.

עם הוספת מחלת רקע נוספת נרשמה ירידה קלה בשיעורי התגובה וההפוגה, אך לא מדובר היה בירידה משמעותית.

מהמחקר עולה כי אין הבדלים משמעותיים בתוצאות בין טיפול מונותרפי בנוגדי-דיכאון ובין טיפולים משולבים בנוגדי-דיכאון, ללא קשר תלות במספר מחלות הרקע. לא נמצא הבדל משמעותי בין שלושת הטיפולים, בכל הנוגע ליעילות או סבילות הטיפול. החוקרים ציפו למצוא כי טיפול תרופתי משולב יהיה טוב יותר מטיפול מונותרפי, מאחר שמשפיע על דופמין, נוראפינפרין וסרטונין (שלושת הנוירוטרנסמיטורים העיקריים), אך גילו כי לא כך הדבר.

Ann Fam Med. 2012;10:23-33

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן