במאמר חדש שפורסם ב-Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים כי הוספת Bevacizumab (אווסטין) לטיפול כימותרפי מובילה לעליה בשיעורי הישרדות ללא-התקדמות, אך לא בשיעורי ההישרדות הכוללים של חולים עם סרטן קיבה מתקדם.
עם זאת, המחקר בשלב III כלל 17 מדינות והדגים הבדלים ניכרים בין אזורים שונים בתגובה לטיפול.
במסגרת המחקר חולקו באקראי 787 חולים לטיפול ב- Bevacizumab או פלסבו, ולאחר מכן Cisplatin במינון 80 מ”ג למ”ר ביום 1, עם Capecitabine במינון 1000 מ”ג למ”ר, פעמיים ביום למשך 14 ימים, כל שלושה שבועות. החוקרים התירו מתן Fluorouracil לחולים שלא יכלו לקבל טיפול תרופתי פומי.
יעד הסיום העיקרי היה חציון הישרדות כוללת ולא תועד הבדל מובהק סטטיסטית בין שתי הקבוצות (12.1 חודשים עם Bevacizumab לעומת 10.1 חודשים עם פלסבו). עם זאת, חציון ההישרדות ללא-התקדמות היה ארוך יותר משמעותית עם Bevacizumab (6.7 חודשים לעומת 5.3 חודשים) ושיעורי התגובה הכוללים היו גבוהים יותר (46% לעומת 37.4%). שיעורי ההישרדות לאחר שנה-אחת היו גם הם גבוהים יותר בקבוצת ההתערבות (50% לעומת 42%).
החוקרים מדווחים כי בחולים בצפון אמריקה ואמריקה הלטינית התועלת ההישרדותית הייתה טובה יותר באופן ניכר עם Bevacizumab (חציון, 11.5 לעומת 6.8 חודשים), אך חולים מאזור אסיה לא זכו לתועלת דומה. בחולים מאירופה התוצאות היו בטווח האמצע.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא, כולל מחקרים שיסייעו בזיהוי החולים הצפויים לתועלת בטיפול ב- Bevacizumab.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!