מאת ד”ר בן פודה-שקד
ממאמר חדש אשר פורסם בגיליון פברואר של ירחון Cancer עולה כי התכשיר נוגד האסטרוגן Tamoxifen עשוי לסייע במניעת התפתחות סרטן השד בנשים מסוימות המצויות בסיכון. על פי מודלים מתמטיים, מדווחים החוקרים כי נשים אלו תהיינה נשים לאחר גיל המעבר ולפני גיל 55 שנים, המצויות בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן השד. לדבריהם, טיפול באלף נשים כאלו ב-Tamoxifen עשוי להביא להצלת חיים של תשע נשים.
החוקרים מסבירים כי הטיפול ב-Tamoxifen יכול להביא לירידה בסיכון להתפתחות סרטן השד אולם מאידך להגביר את הסיכון להתפתחותם של מצבים רפואיים אחרים, לרבות סרטן הרחם ותסחיפים ריאתיים. לטענתם, האתגר הינו להחליט מתי התועלת עולה על הסיכונים הכרוכים בטיפול זה.
החוקרים פיתחו מודל המכונה ב-Archimedes Breast Cancer Model, ותיקפו אותו אל מול נתוני מחקר ה-Surveillance, Epidemiology and End Results (SEER) כמו גם נתונים ממחקרים לאומיים גדולים נוספים. עבור עבודתם הנוכחית, ביצעו סימולציה של אוכלוסיה ובה 1.5 מיליון נשים אשר הינן לאחר גיל המעבר ולפני גיל 55 שנים. הגיל הממוצע בעת המנופאוזה היה 47 שנים.
במודל הועברו הנשים שני תרחישים- באחד, אף אחת מהנשים לא טופלה ב-Tamoxifen, ובשני נשים המצויות בסיכון מוגבר לפתח סרטן שד קיבלו את התכשיר למשך תקופה בת חמש שנים.
עבור נשים עם סיכון נמוך (פחות מ-1.66%) לפתח סרטן שד תוך חמש שנים, נטילת הטיפול ב-Tamoxifen פירושה היה כי שני מקרים של סרטן שד נמנעו לכל מקרה אחד של סיבוך הקשור בטיפול. אף על פי כן, מספר מקרי המוות כתוצאה מסרטן שנמנעו היה נמוך לדברי החוקרים ממספר תופעות הלוואי התרופתיות.
עם זאת, כאשר הגיע הסיכון להתפתחות סרטן השד תוך חמש שנים לכדי 1.66%, הראה המודל כי עבור כל אלף נשים המטופלות ב-Tamoxifen, היו נמנעים 29 מקרים של סרטן שד ושישה מקרי תמותה, וזאת במחיר של תשעה מקרים של תופעות לוואי רציניות. בתרחיש זה, מוסיפים החוקרים, היו נחסכים 50 דולרים בהוצאות הרפואיות עבור כל אישה שטופלה ב-Tamoxifen, וזאת לאור עלות התכשיר העומדת על כ-200 דולרים בשנה.
לדברי החוקרים, נשים מעל גיל 55 שנים מצויות בסיכון מוגבר להתפתחות תופעות לוואי כתוצאה מהטיפול ב-Tamoxifen, כך שיתכן ותוצאות המחקר הנוכחי אינן ניתנות להכללה לגביהן.
בין הדוגמאות לנשים המצויות בסיכון של 1.66% לפתח סרטן שד תוך חמש שנים, מציעים החוקרים אשה המצויה באמצע-סוף שנות הארבעים לחייה ולה סיפור משפחתי של סרטן שד, או לחילופין אשה בשנות החמישים לחייה עם סיפור קודם של ביופסיות מהשד שהראו נגעים שפירים. עם זאת, תכללנה בקטגוריית סיכון זה גם נשים בתחילת שנות החמישים לחייהן אשר החלו לקבל מחזור מוקדם מאוד ולא הרו, או שהרו בשלב מאוחר בחיים, ולפיכך בילו פרק זמן רב יותר כשהן חשופות לאסטרוגן.
החוקרים מזכירים כי רופאי הנשים ומטופלותיהם יכולות לחשב את הסיכון להתפתחות סרטן שד תוך חמש שנים באמצעות כלי מקוון של ה-National Cancer Institute.
החוקרים מכירים בכך שהמודל הסטטיסטי לא יכול לשקף בצורה מושלמת את החיים האמיתיים. כך למשל, הם מציינים כי נשים רבות הנוטלות Tamoxifen עלולות לפספס מנה מדי פעם, דבר שעשוי להשפיע על הסיכון שלהן לפתח סרטן שד. לבסוף, הם מזכירים כי ההנחיות הלאומיות ממליצות על שימוש ב-Tamoxifen עבור נשים המצויות בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן השד, וכי ממצאי המחקר הנוכחי מוסיפים ותומכים בקביעה זו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!