מהי היעילות של הוספת Bevacizumab לטיפול בחולים עם סרטן קיבה וושט גרורתי? (מתוך Journal of Clinical Oncology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש בשלב II אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון Journal of Clinical Oncology עולה כי הוספת התכשיר Bevacizumab (אווסטין) למשטר טיפול מתוקן של Docetaxel (טקסוטר), Cisplatin ו-Fluorouracil (Modified DCF) הביאה לתוצאות ראויות לציון בחולים עם אדנוקרצינומה גסטרו-אסופגיאלית גרורתית.

החוקרים ממרכז Sloan-Kettering Cancer Center בניו-יורק ביקשו לבחון את ההשפעה של הוספת תכשיר מכוון-מטרה דוגמת Bevacizumab למשטר התלת-תרופתי עבור חולים סרטן מתקדם של הושט והקיבה, ואולם לדבריהם פרוטוקול ה-DCF שאינו מתוקן (unmodified DCF) כבר היה רעיל יתר על המידה.

לפיכך, פיתחו החוקרים משטר טיפולי חדש אשר נסבל לטענתם טוב יותר לעומת פרוטוקול ה-DCF המקורי. השינויים כללו קיצור של לוח זמני נטילת ה-Fluorouracil לצמצום שיעור המוקוזיטיס והשלשולים, מינונים נמוכים יותר של Cisplatin ו-Docetaxel, וכן מתן Docetaxel ו-Cisplatin בימים נפרדים זה מזה.

במחקר נכללו 44 חולים שטרם קיבלו טיפול כימותרפי קודם לכן, לרבות 22 חולים עם סרטן קיבה, 20 חולים עם סרטן של ה-Gastroesophageal junction (GEJ) ושניים נוספים עם סרטן הושט. החולים טופלו ב-Bevacizumab במינון 10mg/kg, Docetaxel במינון 40mg/m2, Fluorouracil במינון 400mg/m2 ו-Leucovorin במינון 400mg/m2 ביום 1, Fluorouracil במינון 1000mg/m2/day למשך יומיים באמצעות עירוי מתמשך המתחיל ביום 1, וכן Cisplatin במינון 40mg/m2 ביום 3 לטיפול. בהמשך, חזרו החולים לקבל טיפול זה מדי שבועיים, כאשר שלושה טיפולים (שישה שבועות) נחשבים למחזור טיפול יחיד.

החוקרים מדווחים כי שיעור התגובה המוכחת עמד על 67%, וכי השרידות ללא התקדמות המחלה (Progression-free survival) בשישה חודשים הייתה 79% וה-PFS החציונית הייתה 12 חודשים. בתום מעקב בן 26 חודשים, חציון השרידות הכוללת עמד על 16.8 חודשים והשרידות בתום שנתיים הייתה 37%.

לדברי החוקרים, תוצאותיהם אלו הינן חיוביות באופן מפתיע. הם מסבירים כי חולים רבים עם סרטן קיבה גרורתי אשר שורדים ללמעלה משנה וחצי הינו הישג ראוי לציון. עד כה, הם מזכירים, מרבית החולים היו מתים למרבה הצער תוך כשנה מהאבחנה ותחילת הטיפול הפליאטיבי.

החוקרים מוסיפים כי תופעות הלוואי לטיפול היו נסבלות. כמחצית מהחולים חוו נויטרופניה ללא חום, 25% סבלו מעייפות, ו-39% חוו אירועי פקקת ורידית. בחילה, הקאות, נוירו פתיה או חום ונויטרופניה התפתחו ב-10% מהחולים כל אחד.

על אף שישנם פרוטוקולים רבים לטיפול בסרטן הקיבה, טוענים החוקרים, הרי שתוצאות המחקר הנוכחי תוך שימוש ב-Bevacizumab הן בין הטובות שדווחו עד כה.

החוקרים מציינים כי מרבית החולים מקבלים שילוב של שתי תרופות, למשל תכשיר מבוסס-פלטינום ו-Fluoropyrimidine, ואם הם מסוגלים לשאת את הרעילות הנוספת, מקבלים על פי רוב שלוש תרופות. חולים עם ביטוי יתר או אמפליפיקציה גנטית של HER2 מקבלים בנוסף Trastuzumab (הרספטין).

עם זאת, באשר להוספת התכשיר Bevacizumab לטיפול, מודים החוקרים כי התוצאות בעקבות השימוש בתכשיר זה לא היו עקביות במחקרים קודמים. כך למשל, מחקר בשלב III אשר פורסם לאחרונה ובחן את השימוש ב-Bevacizumab לצד תכשירים נוספים עבור חולים עם סרטן קיבה מתקדם לא הגיע ליעד העיקרי של שיפור השרידות. בעקבות אותן תוצאות התעורר דיון סביב השאלה מדוע אותו מחקר בשלב III לא הניב תוצאות חיוביות על אף תוצאות מבטיחות ממחקרים בשלב II.

לטענת החוקרים, הסתירה בתוצאות עשויה לנבוע מהבדלים משמעותיים בין תתי-הסוג השונים של המחלה. הם מסבירים כי ניתן לסווג את סרטן הקיבה כשלוש מחלות שונות, דבר שהינו בעל משמעות קלינית מאחר ולא כל המחלות הללו מגיבות באותו האופן למשלב תרופתי זה.

J Clin Oncol, 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן