מאת ד”ר בן פודה-שקד
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון Journal of the American Medical Association (JAMA) עולה כי השימוש באספירין במינון נמוך אינו פוגע בערכן של בדיקות לדם סמוי בצורה לשם זיהוי של מקרי סרטן המעי הגס והרקטום, וכי למעשה מגביר את רגישותן.
החוקרים מסבירים כי בדיקות אימונו-כימיות לדם סמוי בצואה (Immunochemical fecal occult blood tests, iFOBTs) מהוות כלי מבטיח כבדיקת סקר לזיהוי סרטן קולורקטלי. שימוש באספירין במינון נמוך, אשר מגביר את הסבירות לדימום ממערכת העיכול, הינו שכיח בקרב אוכלוסיית היעד לבדיקת סקר זו.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין שימוש באספירין במינון נמוך ובין היכולת האבחנתית של שתי בדיקות iFOBT כמותיות, בקרב 1,979 חולים (גיל ממוצע, 62.1 שנים) אשר עברו בדיקות סקר לזיהוי סרטן קולורקטלי בין השנים 2005 ו-2009 במרפאות פנימיות וגסטרואנטרולוגיות בדרום גרמניה.
החוקרים מדווחים כי מבין 233 מטופלים המקבלים אספירין במינון נמוך דרך קבע, היו 167 גברים ו-67 נשים. מבין 1,746 המטופלים אשר מעולם לא קיבלו אספירין במינון נמוך, 809 היו גברים ו-937 היו נשים. ביחס לשתי בדיקות iFOBT כמותיות, ביקשו החוקרים לחשב את הרגישות, הסגוליות, הערך המנבא החיובי והשלילי ואת השטח מתחת לעקומת ה-Receiver operating characteristic (ROC) בזיהוי ממאירויות קולורקטליות מתקדמות, המוגדרות כסרטן קולורקטלי או אדנומה מתקדמת.
החוקרים מוסיפים כי סך של 24 חולים המטופלים באספירין במינון נמוך (10.3%) הראו גידולים מתקדמים, כמו גם 181 חולים שאינם מטופלים בתכשיר (10.4%). על פי ערך הסף המומלץ מטעם החברה המייצרת, הם מציינים כי שתי בדיקות ה-iFOBT היו בעלות רגישות של 70.8% (95% CI = 48.9%-87.4%) עבור אלו הנוטלים את התכשיר ו-35.9% (95% CI = 28.9%-43.4%) עבור אלו שאינם נוטלים אותו, ו-58.3% (95% CI = 36.6%-77.9%) ו-32.0% (95% CI = 25.3%-39.4%), בהתאמה (p=0.001 ו-p=0.01). הסגוליות של שתי הבדיקות עמדה על 85.7% (95% CI = 80.2%-90.1%) עבור מטופלים באספירין ו-89.2% (95% CI = 87.6%-90.7%) עבור אלו שאינם מטופלים באספירין, ו-85.7% (95% CI = 80.2%-90.1%) ו-91.1% (95% CI = 89.5%-92.4%), בהתאמה (p=0.13 ו-p=0.01).
באשר לשטח מתחת לעקומת ה-ROC, עמדו ערכים אלו על 0.79 (95% CI = 0.68-0.90) עבור המטופלים בתרופה ו-0.67 (95% CI = 0.62-0.71) עבור אלו שאינם מטופלים בה, ו-0.73 (95% CI = 0.62-0.85) ו-0.65 (95% CI = 0.61-0.69), בהתאמה (p=0.05 ו-p=0.17).
החוקרים מסבירים כי עבור שתי בדיקות אימונוכימיות לדם סמוי בצואה, נמצא כי השימוש באספירין במינון נמוך בהשוואה להיעדר טיפול באספירין היה קשור ברגישות גבוהה משמעותית בזיהוי גידולים מתקדמים של סרטן המעי והרקטום, עם סגוליות נמוכה אך במעט.
בין מגבלות המחקר הנוכחי מזכירים החוקרים את המספר הקטן יחסית של משתתפים אשר התגלו כבעלי גידולים מתקדמים, את הסתמכותם על דיווח עצמי של המשתתפים ביחס לשימוש באספירין במינון נמוך, וכן את אפשרות קיומם של ערפלנים שלא זכו להתייחסות בעבודתם זו, ואת האפשרות של אדנומות אשר פוספסו בקולונוסקופיה.
חרף מגבלות אלו, טוענים החוקרים כי ממצאי מחקרם זה מצביעים על כך ששימוש באספירין במינון נמוך אינו פוגע בערכה של בדיקה אימונוכימית לדם סמוי בצואה, וכי למעשה ההיפך הוא הנכון- הממצאים מעלים לדבריהם את ההשערה לפיה רגישות הבדיקה אף מתעצמת בחולים אשר נוטלים באופן זמני אספירין במינון נמוך. השערה זו מצריכה אישוש במחקרים בעלי מדגמים גדולים יותר, מסכמים החוקרים, ורצוי במחקרים הנערכים תוך הקצאה אקראית של הנבדקים ותוך שימוש בסוגים שונים של בדיקות לדם סמוי בצואה.
באותו עניין, נזכיר כי דיווחנו השבוע אודות מטה-אנליזה גדולה שפורסמה בגיליון דצמבר של ירחון Lancet ובה טוענים החוקרים כי טיפול באספירין במינון נמוך עשוי לצמצם את הסיכון להתפתחות מספר סוגים שכיחים של סרטן, ובפרט סרטן של מערכת העיכול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!