מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות אנאליזה שפורסמה בירחון Journal of the American Academy of Dermatology ב- 6 באוגוסט, עולה כי לא קיימת הוכחה משכנעת לכך ש- retinyl palmitate שהינו מרכיב במסנני קרינה רבים הינו קרצינוגני.

החוקרים מציינים כי האנאליזה בוצעה בעקבות פרסום ציבורי של מדריך למסנני קרינה לשנת 2010.  מדריך זה העלה חששות באשר לבטיחות של retinyl palmitate.  במדריך נכתב כי מידע קיים מצביע על כך שהתוסף עשוי להיות קרצינוגני בעת חשיפה עור לשמש.  תוסף זה ונגזרות נוספות ודומות של ויטמין A הוספו ל- 41% ממסנני הקרינה ששווקו בשנת 2010.  המדריך יעץ לצרכנים להימנע משימוש תכשירים המכילים את המרכיב הנ”ל.

באנאליזה הנוכחית ביקשו החוקרים לבדוק את המידע הקיים באשר ל- retinyl palmitate.  מתוצאות בדיקתם עולה כי לא קיימות הוכחות לכך שהמרכיב במסנני קרינה הינו קרצינוגני.

בעוד שקיימים חילוקי דעות באשר לבטיחות המרכיב, הצדדים נוטים להסכים על כך שמסנני קרינה אינם מהווים את ההגנה הטובה ביותר מפני קרני השמש, וכי הגבלת חשיפה לשמש ושימוש בלבוש מגן מהווים את ההגנה הראשונית והחשובה יותר.

החוקרים מסבירים כי בשנת 2000, המרכיב נבדק ע”י ה- NTP (National Toxicology Program) לפוטוטוקסיות ופוטוקרצינוגניות, אולם לא פורסם דו”ח סופי באשר לתוצאות, לא ע”י ה- NTP ולא ע”י ה- FDA.  החוקרים מבקשים להדגיש כי בחירה של חומר מסוים לבדיקה אינה בהכרח הופכת אותו למזיק, וכי ממעבר על סקירת ה- NTP באשר ל- retinyl palmitate, אין הוכחות לגבי נזקים פוטנציאליים של החומר.

retinyl palmitate הינו צורת אכסון של רטינול או ויטמין A, ומהווה מרכיב חיוני ואנדוגני בבני אדם.  retinyl palmitate מצוי בצורה טבעית בעורם של בני אדם.

החוקרים מציינים כי החומר אינו מהווה רק חלק ממסנני קרינה וכי מצוי גם בתכשירי קוסמטיקה, בתוספי מזון ובתרופות ללא מרשם.

מכותבי המדריך למסנני קרינה לשנת 2010 נמסר כי גידולים ונגעים התפתחו עד ל- 21% מוקדם יותר בחיות מעבדה שכוסו בתכשיר המכיל ויטמין A (בריכוזים של 0.1% עד 0.5%) בהשוואה לחיות ביקורת שטופלו בתכשיר נטול ויטמין A.  החיות נחשפו לעד 9 דקות של קרינה המקבילה לאור שמש בשעות הצהריים באקלים שמשי.  ההשפעות היו בעלות מובהקות סטטיסטית.

לדברי החוקרים נמצא הבדל משמעותי במספר הגידולים הממאירים בין שתי הקבוצות רק ברמות קרינה נמוכות, אולם לא בחשיפה לרמות קרינה גבוהות.  על כן, הסיקו כי לא קיימות הוכחות חד משמעיות באשר לקרצינוגניות של המרכיב.

הכותבים מבקרים את האנאליזה שבוצעה כתגובה למדריך שפרסמו, ומציינים כי החוקרים התייחסו רק למספר האבסולוטי של גידולים בחיות שנחשפו, ולא לקצב ההתפתחות של הגידולים או נזקים אחרים לעור.  בנוסף, הם מציינים, החוקרים לא התייחסו כלל לממצאים שהודגמו בחשיפה לרמת קרינה נמוכה, או לכך שהחיות חלו בצורה ניכרת רק מהחשיפה העצומה לקרינת UV בבדיקות חשיפה לקרינה גבוהה.

יש לציין כי הועלו שאלות באשר לניגוד אינטרסים הקיים בקרב מבצעי האנאליזה לאור קשריהם ליצרני תרופות.  קשר זה הוכחש ע”י החוקרים.

J Am Acad Dermatol

לידיעה במדסקייפ