האם תכשירים מסוימים מקבוצת חסמי הרצפטור לאנגיוטנסין II מגבירים את הסיכון להתפתחות סרטן? (מתוך Lancet Oncology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

במטה-אנליזה חדשה שפורסמה בגיליון יוני של ירחון Lancet Oncology וכללה מחקרים קליניים מבוקרים, נמצא כי חולים שטופלו בתכשירים מסוימים מסוג  Angiotensin-2 receptor blockers (ARB) הראו סיכון מעט מוגבר לאבחנה של סרטן לעומת נבדקים בקבוצות הביקורת. בעוד שקשר זה היה מובהק סטטיסטית, החוקרים מדגישים כי יש להתייחס אל ממצאיהם אלו עם מידה של זהירות בשל מגבלות המחקרים שנבדקו.

החוקרים מציינים כי מחקרים מסוימים אשר בחנו את השימוש בתכשירים מסוימים מסוג ARBs מצאו עלייה בלתי צפויה בסיכון לאבחנה של סרטן בחולים שטופלו בהם בהשוואה לנבדקים בקבוצות הביקורת, ומוסיפים כי ישנו מנגנון ביולוגי אפשרי לפיו לתרופות אלו תתכן השפעה על היווצרות סרטן. לפיכך, ביקשו לבצע מטה-אנליזה של המחקרים הקליניים שפורסמו בנושא עד כה, במטרה לקבוע שמא אכן ישנה עדות לעלייה בשיעור אבחנות הסרטן בחולים שטופלו בתרופות אלו.

החוקרים ביצעו סקירה קפדנית של הספרות המקצועית בחיפוש אחר מחקרים קליניים מבוקרים שבוצעו בהקצאה אקראית של החולים, עם מדגם בן 100 נבדקים לפחות ומעקב של 12 חודשים לכל הפחות, שבהם לפחות קבוצת טיפול אחת כללה תכשיר כלשהו ממשפחת ה-ARBs ומידע אודות תוצא הסרטן היה זמין. אסטרטגיית החיפוש כללה לדבריהם את אתר ה-FDA על מנת לכלול כל מידע מחקרי שהוגש ל-FDA.

החיפוש הראשוני בספרות העלה לדברי החוקרים 2,057 מחקרים, מהם נפסלו 1,997 ככאלו שאינם רלוונטיים. מבין 60 העבודות הנותרות, והמידע שנאסף מאתר ה-FDA, אותרו לבסוף תשעה מחקרים מתאימים בהם זמין היה מידע אודות אבחנה של סרטן במשתתפים. חמישה מהמחקרים כללו נתונים ביחס לאבחנות חדשות של סרטן (ובהם סך של 61,590 חולים), חמישה מחקרים דיווחו על סוגי הסרטן השכיחים באיברים סולידיים (68,402 חולים) ושמונה מהמחקרים דיווחו על מקרי התמותה כתוצאה מסרטן (93,515 חולים). מרבית המשתתפים במחקרים שדיווחו אודות אבחנות חדשות של סרטן היו מעורבים במחקרים שבחנו את השימוש בתכשיר Telmisartan (30,014 חולים; 85.7%). משך המעקב הממוצע היה כארבע שנים.

החוקרים מציינים כי במחקרים שסיפקו מידע אודות אבחנות חדשות של סרטן בקרב המשתתפים, חולים שהוקצו אקראית לקבל טיפול בתכשיר מסוג ARB הראו עלייה צנועה, אם כי משמעותית סטטיסטית, בסיכון לאבחנה של סרטן (7.2% לעומת 6.0%; RR, 1.08; 95% CI = 1.01-1.15; p=0.016). עלייה זו בסיכון נותרה בעינה גם כשהוגבל ניתוח הנתונים למחקרים שכללו סרטן כנקודת תוצא סופי מלכתחילה (RR, 1.11; 95% CI = 1.04-1.18; p=0.001).

ניתוח נוסף של הנתונים על פי סוג הסרטן המסוים העלה רק איבר סולידי אחד בו הסיכון להתפתחות הסרטן היה גבוה משמעותית בהשוואה לקבוצות הביקורת: הסיכון לסרטן ריאה היה 0.9% לעומת 0.7% (RR, 1.25; 95% CI = 1.05-1.49; p=0.01). בתשעת המחקרים שדיווחו אודותיו, לא נצפה הבדל מובהק בשיעור התמותה (1.8% לעומת 1.6%; RR, 1.07; 95% CI = 0.97-1.18; p=0.183). בהתבסס על הסיכון היחסי שעלה במחקרים השונים, מצאו החוקרים כי יהיה צורך לטפל ב-143 חולים (בתכשירים מסוג ARBs) על מנת לקבל אבחנה נוספת של סרטן כלשהו במהלך תקופת מעקב בת 4 שנים.

החוקרים מסכמים כי בניתוח-על זה, נמצא כי חולים שהוקצו אקראית לקבל טיפול בתכשיר מסוג ARB במסגרת מחקרים קליניים מבוקרים בהקצאה אקראית, הראו סיכון מוגבר לקבל אבחנה של סרטן במהלך תקופת המחקר בהשוואה לנבדקים בקבוצות הביקורת. לדבריהם, ההשפעה הייתה קטנה באופן יחסי, עם עלייה מוחלטת של 1.2%, אולם זו הגיעה לכדי מובהקות סטטיסטית.

החוקרים מבקשים להזהיר כי לא ברורה עדיין המשמעות הקלינית של העלייה שנצפתה בסיכון במהלך תקופת מעקב בת 4 שנים, לאור היארעות של 41% של סרטן בשלב כלשהו בחיים. בנוסף, הם מבקשים להזכיר את מגבלות המחקר, אשר התבסס באופן בלעדי על מחקרים שפורסמו ואשר לא נועדו לבחון את היארעות הסרטן כיעד העיקרי של המחקר. יתרה מכך, הם מציינים כי המידע שהיה זמין ממחקרים אלו לא כלל מידע ברמת החולה הבודד אשר היה מאפשר הערכה מדויקת של ערפלנים אפשריים כגון גיל, מין ועישון. אף על פי כן, מסכמים החוקרים כי ממצאיהם אלו מצריכים את המשך המחקר בתחום.

במאמר מערכת שפורסם באותו גיליון ואשר מתייחס לפרסום הדברים, דן מומחה בתחום בהשלכותיו האפשריות של המחקר. לדבריו, מחקר זה הינו מטריד ופרובוקטיבי, ועם זאת הוא מבקש להדגיש כי יש צורך בניתוח נוסף של כל המידע המחקרי על ידי הסוכנויות המפקחות על מנת לבחון קשר אפשרי זה. בינתיים, מציע המומחה כי השימוש בתרופות שנבדקו יוגבל לחולים אשר אינם סובלים טיפול במעכבי ACE.

Lancet Oncology 2010

לידיעה ב-NeLM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן