מטרת המחקר הייתה לאסוף ולבדוק מידע משני מחקרים של טיפול בשומנים על מנת להעריך את הקשר בין רמות כוללות של טוסטסטרון בסרום, ובין השמנה וסינדרום מטבולי בגברים מזדקנים.
במחקר השתתפו 864 גברים (גיל ממוצע 52), שהשתתפו בשני מחקרים, שעסקו בטיפול בשומנים. מידע אנתרופומטרי, מידע גליקמי, ומידע בנוגע לשומנים ולרמת טוסטסטרון בסרום נלקחו מהנבדקים בנקודת ההתחלה. קריטריונים של הכללה במחקר משני המחקרים כללו רמת LDL כולסטרול של בין 130 ל-160 mg/dl ורמת טריגליצרידים של 350 mg/dl או פחות.
עבור כל הנבדקים (גם כאלה ללא סינדרום מטבולי) רמת הטוסטסטרון ירדה עם עליה ב-BMI (p < 0.0001 עבור Pearson correlation coefficient בכל שלושת המחקרים). רמות ממוצעות של טוסטסטרון בסרום בנקודת ההתחלה בגברים שמנים ושמנים מאוד עם סינדרום מטבולי היו סביב 150 ו-300 ng/dl בהתאמה, פחות מהרמות המופיעות בגברים מזדקנים רזים ללא סינדרום מטבולי.
התרומה היחסית של כל אחד מהמרכיבים האינדיבידואלים של National Cholesterol Education Program Adult Treatment Panel III של סינדרום מטבולי להורדת רמת טוסטסטרון בסרום בגברים מזדקנים נבדק על ידי שימוש במודל של רגרסיה לינארית. בהתבסס על אנליזות אלה, הנוכחות של סוכרת או רמת גלוקוז בסרום בצום הגבוהה מ-110 mg/dl, של BMI של 30 kg/m או יותר ושל רמות טריגליצרידים של 150 mg/dl או יותר, כל אחד מהם נראה כבעל קשר רלוונטי קליני לרמה נמוכה של טוסטסטרון בסרום.
המחקר הנוכחי מדגים כי לגברים מזדקנים עם השמנה או עם סינדרום מטבולי יש ירידה משמעותית יותר ברמות הכוללות של טוסטסטרון בסרום בהשוואה לגברים מזדקנים בריאים מטבולית. המידע מציע כי הקשר המבוסס היטב בין הפרעה בתפקוד הזקפה ובין סוכרת/ פרה סוכרת (בעיקר בחולי סוכרת. פרה סוכרת שמנים) יכול לערב מרכיב הורמונאלי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!