ממצאים ממחקר חדש מאשרים כי קיים קשר בין השמנת יתר ושיעורי הישרדות נמוכים יותר מסרטן שחלות, ומציע כי ייתכן שהדבר נובע מהשפעות על הביולוגיה של הגידול, ללא תלות בתחלואות נלוות.

במחקר שנערך בשנה האחרונה פורסם כי השמנת יתר משפיעה לרעה על סיכויי ההישרדות במספר סרטנים, כולל סרטן שחלות. החוקרים ביקשו לבדוק אם הדבר נבע מנוכחות תחלואות נלוות, דוגמאת סכרת ויל”ד, שהורידו את שיעורי התגובה לטיפול או אם השמנת-יתר השפיעה ישירות על הגידול.

במחקר הנוכחי השתתפו 216 חולים שעברו ניתוח בעקבות סרטן שחלות אפיתליאלי בין 1 בינואר, 1996 ו-30 ביוני, 2003. 25% מהמטופלים נכנסו להגדרה של עודף משקל, עם BMI של מעל 25, אך פחות מ-30, 16% נכנסו להגדרה של השמנת-יתר, עם BMI של 30 ומעלה.

גיל, מחלת עורקים קורונרית, VTE (Venous Thromboembolism) ושיעור הניתוח האופטימלי לא היו שונים משמעותית בין קבוצות BMI השונות.

כצפוי, סכרת ויל”ד היו שכיחים יותר בקרב חולים הסובלים מהשמנת-יתר. עם זאת, גם לאחר תיקנון לגורמים אלו, בנשים הסבלו מהשמנת-יתר וסרטן שחלות מתקדם נרשמו שיעורי הישרדות ללא מחלה ושיעורי הישרדות כוללים נמוכים יותר, בהשוואה לנשים בקבוצה המקבילה עם BMI נמוך יותר.

בעוד ששיעורי ההישרדות היו פחות טובים בקרב אלו הסבלו מהשמנת-יתר, היה להם סיכוי גדול יותר למחלה בשלב 1 (Stage 1) בהשוואה לחולות עם ערכי BMI נמוכים. ייתכן שיש משהו ברקמת השומן שמוביל חולים הסובלים מהשמנת-יתר לפתח סרטן שחלות מסוג Mucinous, להם סיכוי גדול יותר להתבטא בשלב מחלה מוקדם, בהשוואה לסוגים הנפוצים יותר (Papillary/Serous).

לאור הממצאים, החוקרים סבורים כי קיים פקטור המופרש מרקמת השומן המשפיע על הביולוגיה של הגידול. Leptin ו-IGF (Insulin-like Growth Factor) נקשרו עם תהליך קרצינוגנזיס, או עשויים להיות אחראיים להשפעות הורמונליות.

החוקרים מעורבים כעת במחקרים הנועדו לשפוך אור על המנגנון המולקולרי בבסיס הקשר בין השמנת-יתר ושיעורי ההישרדות מסרטן שחלות.

Cancer 2006;107.

לידיעה במדסקייפ