ממחקר חדש, שפורסם במהדורת יולי של Arthritis & Rheumatism, עולה כי תחליף סידן יכול ליצור עליה קטנה ב-BMD (bone mineral density) בילדים עם JRA (juvenile rheumatoid arthritis), אך אלא אם כן הם משתמשי סטרואידים המהווים לא יותר מ-25% מהחולים, זה ככל הנראה לא רלוונטי קלינית.
מספר מחקרים הראו BMDs נמוכים בחולי JRA ולהרבה ילדים ניתן טיפול בתחליף סידן כחלק רוטיני מהטיפול שלהם. אך תוצאות מחקר זה קמות נגד המתן הרוטיני של תחליף סידן בקבוצת חולים זו.
החסר של יתרון משמעותי בתחליף סידן במחקר זה יכולה להיות היות ולמעט מאוד חולים הייתה ירידה משמעותית במינרליזצית העצם בנקודת ההתחלה.
במחקר לא השתתפו חולי JRA, שטופלו בסטרואידים, דבר היכול להשפיע על רמות סידן בעצם. לאחר שעשו זאת, החוקרים מצאו, שה-BMDs בנקודת ההתחלה לא היו באמת כל כך נמוכים.
במחקר השתתפו 142 ילדים ומתבגרים עם JRA במשך 5.6 שנים בממוצע. תקופת המחקר ארכה 24 חודש, במהלכה החולים חולקו רנדומאלית לקבל פלצבו או 1000 mg של סידן בשילוב עם 400 יחידות של ויטמין D כל יום. BMD כלל גופי הוערך על ידי dual X-ray absorptiometry בנקודת ההתחלה וכל 6 חודשים.
תחליף הסידן העלה את שיעור מינרליזצית העצם, אך רק ב-18 החודשים הראשונים של הטיפול. לאחר תקופה זו, העלייה במינרליזצית העצם הייתה דומה לזו, שנראתה בילדים, שניתן להם פלצבו. החוקרים הסבירו כי יש גבול, שאליו אפשר להביא את מינרליזצית העצם על ידי הוספת סידן. יש לציין כי תחליף הסידן נסבל היטב במינון שניתן.
לסיכום, מחקרים בעתיד צריכים להתמקד על דרכים לשיפור BMD בחולי JRA הנמצאים על סטרואידים בין אם זה תחליף סידן, bisphosphonates או טיפולים אחרים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!