הפרעה במצב הרוח של ילדים החולים בסוכרת מסוג 1 יכולה להיות אחראית על רמה נמוכה במוח של הנוירוטרנסמיטור סרטונין.
במחקר מקביל שנערך בחיות נמצא שסוכרת מסוג 1 עלולה לגרום לצמצום הפעילות של מערכת הסרטונין.
כאינדיקציה לפעילות הניורוטרנסמיטור סרטונין במוח נמדדו הפרקציה החופשית של L-טריפטופאן בפלזמה (FFT) והתגובה המעוררת ע”י שמיעה בתלות בעוצמה (IDAEPs) ב- 11 ילדים החולים בסוכרת מסוג 1 וב- 12 ילדים בריאים.
בילדים הסוכרתיים נמצא שרמות ה- FFT בפלזמה היו נמוכות באופן משמעותי וכן היחס בין FFT לחומצת אמינו נטראלית היה ירוד מאשר בילדים הבריאים.
הממצאים הללו מרמזים על ירידה בזרימה של הפרקורסור לחומצות אמינו במוח אשר גורם לרמת זמינות נמוכה שלו במחסום דם-מוח וכך בהמשך תהליך ליצירה מופחת של סרטונין. ריאקציה זו מתוארת בדומה לתהליך שנצפה בניסוי בחולדות, כפי שצויין.
לגבי מבדק ה- IDAEP, חביון המרכיבים N1 ו- P2 גבר בכל העוצמות ושיפוע האמפליטודה (ASF slope) של N1/P2 עלה באופן משמעותי.
עליה זו של השיפוע בילדים החולים בסוכרת מסוג 1 מראה שעירור התגובה של הקורטקס השמיעתי לעוצמת הקול מבוקרת ע”י סרטונין, וירידה ברמת הנירוטרנסמיטור הסרטונרגי גורמת לשינוי בתגובה של הקורטקס הסנסורי.
לסרטונין במוח יש תפקיד חשוב בפתופיזיולוגיה של מספר ליקויים נוירופסיכיאטרים אצל חולים סוכרתיים מסוג 1 (לדוג’ חרדה ודיכאון). לכן, לתוצאותיו של המחקר הנ”ל יכולות להיות משמעויות קליניות.
החוקרים לפיכך ממליצים להשתמש ב- IDAEP (מרכיבי N1/P2) כאינדיקטור אלקטרופיזיולוגי בלתי פולשני לזיהוי שינויים ביצירת הסרטונין במוח ופעילותו בחולים בסוכרת מסוג 1.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!