מחקר חדש מראה כי היפראנדרוגנמיה מתחילה מוקדם בילדים עם השמנת יתר, וירידה במשקל מביאה לירידה ברמות האנדרוגן. ירידה במשקל היה “טיפול הבחירה” בילדים שמנים עם היפראנדרוגנמיה.
ידוע כי השמנת יתר קשורה לעלייה ביצירת אנדרוגן בנשים בוגרות, בעוד שמחקרים על גברים שמנים קשרו בין השמנת יתר ליצירת אנדרוגן נמוכה. עד היום לא היה מספיק מחקר בנושא שינוי רמות האנדרוגן לאחר ירידה במשקל בילדים שמנים.
החוקרים השוו בגיליון אוקטובר של Clinical Endocrinology and Metabolism רמות אנדרוגן ב-273 ילדים שמנים ו-79 ילדים במשקל תקין באותו בגיל והשלב בהתבגרות, ובדקו את השפעת ירידה במשקל על רמות ההורמונים. תוכנית של 12 חודשים לירירדה במשקל שילבה פעילות גופנית, התנהגות ותזונה עשירה בפחמימות ודלה בשומן.
ילדים שמנים, ללא קשר לגילם ושלבם בהתבגרות, הראו רמות טסטוסטרון גבוהות משמעותית בסרום ורמות DHEAS בהשוואה לילדים במשקל תקין.
בבנות, וכן בבנים לפני גיל ההתבגרות, היתה התאמה חיובית בין BMI לרמות אנדרוגן. עם זאת, בנים בוגרים לא הראו עלייה ברמות אנדרוגן.
מקור ההבדל ביצירת אנדרוגן עשוי להסביר את הבדל המינים ואת ההבדל בין ילדים שמנים לפני ובגיל ההתבגרות.
בסה”כ, ירידה במשקל הביאה לירידה ברמות טסטוסטרון בקרב ילדים שמנים לפני גיל ההתבגרות ובבנות בגיל ההתבגרות. לכן, למרות שנוטים לקשר בין השמנת יתר לעלייה ברמות אנדרוגן, עלייה זו הינה הפיכה עם הורדה במשקל.
לידיעה במדסקייפ
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!